לובה מלצמן / שוב לבד |
כשבא לי לבכות עוד ועוד
כשהדמעות נוזלות נוזלות
כשהלב שבור
ואני לבד...
ואני לבד...
כגל של עצבות עליי משתלט
כשמביט מהחלון
והלב כה כואב
כואב...כואב
והלב כה כואב...כואב
ואני לבד...
כמו תמיד לבד...לבד...
חותך את עצמי
בולע כדור
אולי אז הכאב יברח לו
ולא ישוב
מדבר עם עצמי
וללא תחושה
אני מאבד את עצמי בה
בעיניים שלה
היא כה ממכרת
בעיניים שלה
אני אדם אחר
בעיניים שלה...שלה...
בעיניים שלה לשם אברח לי
הלואי והייתי חי ומת רק בה.....
כבא לי ליבכות עוד ועוד
כשהדמעות נוזלות נוזלות
ואני לבד...לבד
ואני לבד
כמו תמיד לבד
זו מין בדידות שבה יש שלווה
זו מין בדידות שאבדתי בה
זו אשליה של שימחה
אבל בעצם בדידות
כי תעיניים שלה לא אראה שוב
מדבר עם עצמי
וללא תחושה
תוהה לעצמי לאן היא הלכה
ומי מאבד את עצמו בה עכשיו...
רק רוצה לשוב להיות איתה
רק רוצה אותה
לא עצמי אותה
אין אויר לנשימה
ואין לי תקווה
ואני את עצמי איבדתי בה...רק בה
כשבא לי לבכות עוד ועוד
כשהדמעות נוזלות נוזלות
ואני לבד
שוב לבד
אני עם עצמי לבד...
לבד...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|