לקרוא אותך מחדש,
לחזות בתווי הפנים,
המתעדנים בריפרוף השפתיים.

להרגיש את חיבוקך,
לחוש את החום שבך,
להיות כרוכה בתוכך!

זה שיא האושר,
לחיות באופוריה מתוקה,
לזכור במתיקות את מה שהיה.



אולי בעתיד קרוב לשקיעה,
ידי עוד תלטף את שיערך
ואחד בנשמת השני שוב ניגע.



אני חושבת שאתה עדיין זוכר
כמה קשה לי היה, להיות רחוק ממך,
וליבי אלייך עדיין בשקיקה נוהר.