השיר נכתב לשיר, חברה שלי, ששמעה אותו והצהירה שהיא הכי אוהבת
אותי בעולם ושנהיה ביחד לנצח. יום אחרי זה היא זרקה אותי
ופתאום את הופעת ולבי כה רתח
לחשכת החיים הבאת פתאום אור
ופתאום ממוחי הקודח נשכח
שבחוץ עוד קשה, ועצוב ואפור
באושרי המדומה תשכח המציאות
גן עדן אוטופי עד היום שאמות
אז בואי נתחבק לתמיד, אהובה
אגע בגופך ואשכח את הכל
שיר אשיר לך, מנגינה עצובה
על ילד קטן בעולם כה גדול
ופתאום את הופעת וכל-כך לא שייכת
חתיכה כה יפה בתוך פאזל עלוב
שכל תחושותיי במדויק כבר הופכת
בשלוות השכחה כבר בכלל לא עצוב
באושרי המדומה תשכח המציאות
גן עדן אוטופי עד היום שאמות
אז בואי נתחבק לתמיד, אהובה
אגע בגופך ואשכח את הכל
שיר אשיר לך, מנגינה עצובה
על ילד קטן בעולם כה גדול
אך בבוקר אחד בגנינו הטוב
אזרק מחיקך לחיק המדרכה
את עיני שוב אפקח לעצבות הרחוב
לילה טוב שכחה, בוקר טוב חשכה
מול יופייך המקולל תתכער המציאות
גן עדן אוטופי? אולי כשאמות. |
