טל אגם / אולי הפעם |
צופים אל נהר הבדידות
הם רואים אותי שוחה
נגד הזרם
הגשרים האלה
לא אכפת להם מכלום
הם רואים אותי בוכה
חושבים שזה הגשם
ומרחוק שוב ראיתי
את חופי התקווה
נסחפתי
חזרה
כשהגלים של השגרה
מכים באדישות על פניי
אני חושב אולי הפעם
זה יהיה שונה
הגלים האלה
אני שונא אותם
כמה שהם כחולים ויפים
ככה זה מטעה
חשבתי ששמעתי
את קולות השמחה
שוב טעיתי
הזייה
והימים הם עוברים
הבדידות לה זורמת
ורק הייאוש
התייאש
שברים של גשרים
צפים על המים
עכשיו הם יודעים
הדמעות הן לא גשם
והגלים בשלהם
זאת דרכה של שיגרה
ואני שוחה
נגד הזרם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|