עיסא עושה לי הרבה כבוד, המון כבוד. לכבוד לו לכבד אותי שכולם
יראו איך הוא עושה לי כבוד בכיף, ומרצונו החופשי. מבחינתי שלי,
נוח שיש לי אותו בסביבתי. בדואי גבוה בצורה יוצאת דופן לקרוביו
בשבט אל-עוזייז, (הוא במקרה גם אחיין בכיר של השייח' הזקן,
ועוד איזה עשרים-שלושים שנה, תלוי אם יחיה ואיך תרוץ הפוליטיקה
הפנימית בדור השני, יש לו סיכוי של חצי-חצי לקחת את מנהיגות
השבט, שזה בעצם צרות לא קטנות על הראש, וכל יום באים עשרות
קרובים ליילל על אחרים, ואחרים מקטרים על ההם, ורבים כמו
בדואים בלי רחמים, ורק סמכות השייח' מונעת פגיעות גופניות
וכאילו תאונות דרכים מבוימות בכביש רהט-כיסופים עם הרוגים,
ונקמות דם, וחוזר חלילה, ויא-אללה).
עיסא תמיד לבוש כמו מלצר. מכנסיים כהים, נעליים שחורות
מבריקות, חולצה לבנה. קיץ כחורף. בחורף הוא עולה גם על עניבות
ולא יורד מהן עד שהמדחום משתולל בהכרזה על הקיץ הבא, לא כולל
חמסינים של מאי באיזור הנגב מדרום לבאר-שבע. זה רק בגלל המון
שנים של מלצרות מלונות בעין-בוקק והסביבה. עיסא כמובן לא מזיע
כשהוא נע כמו פנתר שחום וזקוף ודק בחום יולי הנורא לבוש
בכותונת לבנה ארוכת שרוולים מקופלים פעמיים בלבד על האמה
ומדווחים בדיוק רב על שעון הברייטלינג המקורי משמאל, וצמיד
טיטאניום דק מימין. הוא באמת מעורר כבוד, ואיש של כבוד, וכולם
מכבדים את עיסא שאולי יהיה השייח' של אל-עוזייז אם יחיה עד אז,
מה שנראה לא ריאלי, אבל למה להיות פסימיים אם בינתיים הכל
מסתדר בכלל לא רע.
הוא ישן הלילה אצלי בוילה השכורה, בעומר, ואפשר להירגע.סיימנו
להעביר ארבעה שקי גראס בלי שום בעיה. וגם ארבע בנות מביילרוס
שחונות כרגע בסלון ושותות וודקה ומסניפות עשן סיגריות מרלבורו
מזויפות, שגם העברנו איזה ארבעת אלפים פקטים כאלה עם הטנדר
טויוטה שארגן אילייה ששוכב מהצד השני בחדר השינה שלי ומביט בי
בעיניים חומות-ברונזה ושיער בלונד-כהה וגוף חלק ולבן של רוצח
מאפיונר רוסי עם כל הטאטו על כתפיו ואצבעות ידו הימנית. עיסא
לא אהב אותו אף פעם, אבל עיסא עושה לי כבוד וישן בחדר הצפוני,
ואפילו לא לקח טעימה מהבנות, כי לא לכבודו לתת בראש לזונות,
שיש לו כבר שתי נשים בבית ושלושה ילדים, שניים מהראשונה,
והשניה בקרוב משווה, אינשאללה.
עיסא מוסלם מאמין, ולכן לא מאמין במין מחוץ למשפחה. חוץ כמובן
ממין בהסכמה עם יהודיות מבאר-שבע שמשתגעות על גופו הגבוה והדק,
עם ובלי כותונת לבנה. כי יהודיות, כמו רוסיות, זה לא ממש נחשב
לעבירה על כללי המוסר של הנביא או אללה. ככה שהבדואי שלי עם
הכבוד העצמי מתכבד אצל מכובודותיו, מירוחם ועד ערד, כולל
דימונה, ואף אחת עוד לא באה בטענה. כן, הוא עושה הנחות לעצמו.
שותה בירה היינקן מבקבוקים כמו עובד זר מרומניה, ומחסל ראשי
קססות בבאנגים בקצב של עשירייה ליום. כל אחד והחולשות שלו.
ובכלל, עדיף שיהיה בהיי ובמצב רוח טוב אפילו שמיסודו הוא עושה
לי הרבה כבוד.
וחוץ מזה הוא מחזיק את מרבית הקשרים עם בני הדודים שלו מעבר
לגבול שמעבירים לנו את הירוקת והסיגריות, והזונות שאילייה
מגייס לשירות פעיל בארץ הקודש מרחבי חבר המדינות עם החברים שלו
שמגיעים כל ארבעה חודשים כדי לסגור קצוות וחשבונות, ושרואים
אותם מבינים בדיוק מה זה פשע מאורגן היטב ויסודי, וכמה פה הכל
קטן ועלוב וקמעונאי לעומת האקשן ברחבי ברית המועצות לשעבר, אבל
מודים לאלוהים הפרבוסלאבי על שהביא לכאן רק כמה דוגמאות כמו
אילייה והשאיר שם את המאסה הקריטית והכרישים הגדולים באמת. אבל
האמת היא שאילייה שלי הוא כריש לא קטן בעצמו, רק שקצת נמאס לו
שיורים עליו במסעדות, ומפוצצים את המכונית שלו ליד הבית בקייב,
וחוטפים את אחיו הקטן, ככה שהוא מסדר ניירות של יהודים ועושה
עליה עם אמא וסבתא ואחות אחת נשואה לז'יד אורגינלי ומשאיר
מאחור את כל הביזנס ואיזורי השליטה והפרוטקשן לטובת שחרור
ליאו, לשעבר ליאוניד, אחיו הצעיר, ועוד דוד אחד ושני חיילים
מהשורה, וביחד הם מתמקמים בבירת הדרום, מקבלים סל קליטה
ומשכנתאות, לומדים באולפן ולומדים את השטח.
ועיסא גם מקושר עם המ"פים של הגדוד הבדואי היושב במארבים על
הגבול עם מצרים, כולל אמצעים לראיית לילה ומודיעין של שטינקרים
בסיני, כך שאפשר לחתוך איתם קומבינה מסחרית הוגנת לכל הצדדים
ובאותה הזדמנות גם לשלוח אותם לדפוק את המתחרים ולהראות
לשלטונות צה"ל כמה הגדוד יעיל במניעת הברחות וגם להשיג יחסי
ציבור טובים לבדואים בכלל, ולהוציא איזה כתבה חיובית עם תצלומי
עוד כמה בני דודים מדרגה זו או אחרת של קרבה לעיסא שלי.
ואילייה בורח מתקשורת כמו אש ואפילו לא מצטלם באירועים
ובשמחות, ושבר לפני שנה לצלם וידאו אחד את המסרטה כולל שתי
שיניים קדמיות בחתונת החבר הכי טוב של ליאו. כמובן שהבחור לא
התלונן במשטרה כי הוסבר לו בעדינות מה יהיו השלכות המעשה על
הסטודיו המעסיק אותו, שלא לדבר באיזה מצב צבירה הוא עלול למצוא
את עצמו, או להיכן הוא עלול להידרדר. לא הזיקה גם מעטפה עם
אלפיים דולר, בירוקים - אילייה מאמין גדול במדיניות מטבע חוץ
ליברלית ושער אלכסון נייד - לכיסוי הנזק הגופני והחומרי.
עיסא עושה לי כבוד קצת בגלל הכסף והרבה בגלל הביליארד. עוד
שהייתי קטנה אבא המנוח היה מראה לי איך מתייחסים לכדורים
הצבעוניים על השולחן הירוק. איך מכים בתנועה סיבובית עם המוט,
איך מחשבים זוויות ומשתמשים בדפנות. תמיד הייתי בחורה ריאלית
אפילו שבתיכון למדתי במגמה הביולוגית. אהבתי למדוד מרחקים בין
הכדורים הקשים, להטיח אותם זה בזה עד שיגיעו לכיסים בפינות
ובמרכז. סנוקר, ביליארד או פול, שימו לי התערבות טובה על הגיר
הכחול של המקל, ואני טורפת את הלבד הירוק. אבא ז"ל היה אחד
מהראשונים ברעננה להתקין שולחן תקני במרתף, ושם היינו מתאמנים
ומשחקים שעות, זוללים פיצות מחוממות שהביא בדרך הביתה מהמפעל
ושותים קולה דיאט, הוא עם וויסקי, אני עם קרח. אמא כבר גרה אז
עם החדש שלה ככה שיכולנו לבלות בשקט שנינו בלי הצרחות שלה עליו
והסטירות לחי שהפליקה לי בכמויות סיטונאיות ובלי שום סיבה,
מלבד העובדה שהייתי בסביבה.
אבל נעזוב את אמא שלי עכשיו, אפילו שהיא לא עוזבת אותי לנפשי
גם שאני כבר בת 34 והפרופסורית הצעירה ביותר בקמפוס של
אוניברסיטת בן-גוריון. גם הג'וינט-וונצ'ר שקיבלתי עם ענקית
הכימיקלים והתרופות ג'י.אן.סי. אלה מכל הטבליות סידן וויטמינים
ומינרלים ויתר הכמוסות המסונטזות, ומענק מחקר לתוכנית חומש
בסדר גודל של שני מליון דולר, לא עושים עליה שום רושם. טוב,
איך תתרשם אם האלצהיימר אוכל בה במוח אבל משאיר, כנס רפואי,
דווקא את מס' הטלפון הנייד שלי ויתר הפרטים טריים אצלה בראש
החולה. ככה שהיא מתקשרת עשרות פעמים ביום מהדירה שקניתי לה
אחרי שאבא נפטר ועם המטפלות הפולניות בשלוש משמרות שאני מממנת
אותן יחד עם התרופות והרופא הצמוד, וצורחת לי באוזן שאחזור
מייד הביתה או שאחטוף סטירות בפרצוף, ומייד מתחנחנת ואומרת
שאבלה קצת עם הבחור שתמיד היא קוראת לו משום מה אריק, אבל
שאזהר איתו ושכדאי בכלל לחשוב על חתונה ושיהיה לה קצת נחת
ממני.
עיסא הוא שחקן ביליארד די מחורבן אם אהיה כנה. באחד על אחד אני
מטביעה אותו בכיס הקטן של אמצע השולחן. אבל לעולם כבר לא אשחק
מולו בבודדת אחרי הפעם ההיא הראשונה. לדעתי גם הוא לא מעיז
לחשוב על משחק מולי לאחר ההשפלה שעבר אצלי, וממילא אנחנו זוג,
הזוג הראשון של הסנוקר בבאר-שבע והדרום. יותר משעיסא אוהב
לספור את הסטיפות של הכסף מההברחות הוא מת להופיע איתי
במועדוני הביליארד, אני תמיד בשחור הוא עם הכותנות הצחורות
שלו, לעשות את הפוזה של המקצוען, להעביר את המקל מאחורי הגב
תוך שהוא שכוב כמעט על השולחן, לצמצם את העיניים בריכוז ולדעת
בבירור שיש לו אותי שתנצח תמיד את הזוג ממול במכה הבאה בכדור.
כמה שהוא גבוה וזקוף ותמיר וגאה, אז כשאני אוחזת בזרועו
ונכנסים ביחד לאיזה שהוא מקום, הוא מקבל עוד כמה סנטימטרים
לאורך ולאגו מרוב תענוג. האמת, גם אני נהנית לעשות לו כל כך
טוב וחשוב ונערץ בעיני החברים והקרובים הבדואים שלו, שבטח
חושבים מה הוא עושה אחר-כך עם המקל שלו ולאיזה כיס בדיוק נכנס
מה. ועיסא, הג'נטלמן המושלם, מביא לי משקאות ומצית לי סיגריות,
ומכרכר סביבי כמו איזה באטלר בריטי, וכשיוצאים הוא מרחף לעבר
האאודי טי.טי. שלי, שכולם חושבים שהיא שלו כי אני לא צריכה
אותה רוב הזמן חוץ מנסיעות לרעננה פעם בשבוע, והוא פותח לי את
דלת החללית הכסופה וכולם מציצים לראות איך המיני יטפס לעבר
התחתון, ומצידי שיבלו. ואז עיסא מחמם מגדשי טורבו ומטיס את
האאודי מהחניה בתאוצה של 6.7 שניות מאפס למאה ואני מביטה בו
בפרופיל ורואה שממש עומד לו והוא מאושר.
עיסא לא ממש רוצה שאתחתן כי הוא מבין שאפילו אחת כמוני תתקשה
לקיים משפחה יחד עם טורנירי ביליארד במועדונים מסריחים מזיעת
עברייני צעצוע ומובטלים בגופיות וסיגריות מארלבורו. אבל הוא
משחק אותה דואג כזה לגורלי ומנסה להצביע על מועמדים ראויים
מקרב סגל האוניברסיטה וביה"ח "סורוקה" כשאני מוזמנת לאירועים
ומציגה אותו כמרכז המחקר הביו-טכנולוגי בקרב המגזר הבדואי.
שמתי לב שתמיד הוא מסב את תשומת ליבי לנמוכים ולקרחים
שבחבורה, הגיל לא קובע. פעם קיבלתי את המלצתו לכאורה,
והתפלרטטי קצת עם דוקטורנט חמוד לכימיה מולקולרית, קטן מוצק
וגלוח מה שנשאר משערותיו. עיסא חטף קריזה כשראה את עידו מתחיל
להטיס לכיווני כריכונים וכוסיות יין, ושאני מנהלת איתו שיחה
מתפנקת. הסתבר שהגבר הוא קצין מילואים בקומנדו הימי והציע לי
לנסות את שיכרון המעמקים בחברתו. כשחזרנו מאילת אחרי סופשבוע
ארוך עיסא חיכה לי ליד הבית ורק ניסה לדלות פרטים על תחושתיי
לגבי האיש, והאם התאהבתי. אמרתי לו שעידו הוא מתוק אמיתי ונשמה
וגם נפלא במיטה אבל לא נראה לי שמתאים להיות אב ילדיי בגלל חשש
מבעיות גנטיות עקב צלילות בקישון, וממש שמעתי את האבן שנפלה לו
מהלב על נעלי.
לאילייה לא משנה מה יהיה איתי, העיקר שאמשיך לנהל את העניינים.
מבחינתו אם אגדל שלישייה או אמות ערירית בגיל חמישים ושתיים
מסרטן השחלות הלא פעילות זה היינו הך כל עוד אתפקד כמתאמת
המיזם לשינוע סחורות לעישון ובשר-לבן לזיון, משם לכאן. לפעמים
נדמה לי שרואה אצלו את אותו המבט המנוכר ששמור עבור הזונות
המקצועיות שמגיעות מעבר לגבול והוא מתייחס אליהן כאל ווגינות
המחוברות בקושי למערכת עיכול של האורגאניזמוס, ואף פעם לא מדבר
אליהן או מסתכל להן בעיניים אלא ממלמל הוראות הפעלה לאחיו ליאו
שנובח עליהן בתורו. מה שכן, הוא מומחה עולמי בשמאות צנרת
ואיבזור נשי. תנו לו שתי דקות עם, ושתי אצבעות בתוך בחורה
ערומה, והוא מספר לכם מה ההיסטוריה השיגולית שלה, מה עתידה
המקצועי, והחשוב מכל כמה כסף אפשר לקבל עליה בסטיית תקן של לא
יותר ממאתיים דולר לחתיכה. בעסקים שלנו זה נכס אדיר ולא נפלנו
עם משלוח פגום אף פעם ולפעמים אפילו הרווחנו כפול. כמו הלילה
שהוא שוכב מולי עם השיער הבלונד-כהה שעוטף פנים חיוורות של
רוצח ומספר לי ששתי האחיות הברונטיות הן מציאה לא נורמלית
ויודע בדיוק למי להציע אותן בעסקת חבילה שתכניס לנו יותר מעשרת
אלפים לאחר כל ההוצאות.
ואני חושבת על התינוק שגדל בתוכי, שמוכרח להיות תינוק ולא
תינוקת כדי שאוכל לתת לאבא נכד ולקרוא לו בשמו, שיבוא איתי
למצבת האבן בגינת הבית ברעננה ונעשה ביניהם הכרה, ושידברו קצת,
ואולי נלמד אותו לשחק ביליארד, ונזמין פיצות ונשתה דיאט קולה
עם קרח. ואני גם חושבת אם כדאי לספר לעידו אפילו שלא התכוונתי
כלל לספר לו על הוצאת ההתקן התוך רחמי ושכבתי איתו רק בימים
שלפי החישוב יצא ילד זכר לפי המחקר שעוד לא פירסמתי אבל
ג'י.אן.סי חושדים בי ובצדק שהתקדמתי הרבה מעבר למה שמדווחת
לחטיבת המו"פ שלהם כל רבעון. וחושבת גם על הארכת חוזה השכירות
של הוילה בעומר, וחושבת שלהיות בהריון בנגב זה יתרון ברור כי
כל הרופאים בסורוקה מכירים ומעריכים אותי ויש בכך משום גילוי
אחריות כלפי אבא שמגיע לו נכד נורמלי עם אמא מתפקדת ולא
מאושפזת במוסד במקרה הטוב. ובודקת את עצמי לאחור וסופרת תקלות
במהלך השנתיים האחרונות ומגיעה למסקנות.
במהלך השבוע הקרוב פיזרנו את החומרים השונים ביעדים השונים,
ואילייה חייך אל עצמו שקיבלנו 11.5 אלף דולר על האחיות מהזבל
הקווקאזי מלוד. עיסא היה מאושר כי הסכמתי ללכת איתו משך שני
ערבים רצופים לשחק סנוקר במועדון חדש בשדרות. כמובן שנתתי שם
הצגת תכלית והבסנו את כל הזוגות האחרים בלפחות 45 נקודות.
אילייה היה מאושר עם הוואן החדשה שקנינו על שמו ולקח את כל
החמולה ליום כיף ב"מרחצאות יואב" כולל החייל החדש שנראה מסוכן
עם הצלקת מהמצח ועד לקצה השפה העליונה, אבל הבטחתי להם שיש לי
ידיד פלסטיקאי בסורוקה שיתקן את המעוות. אני הייתי מאושרת עם
הבן שלי שבטח מכפיל עכשיו תאים ומצמיח איברים ואפילו שכבתי על
ריק עם עידו כי הוא מתוק אמיתי וגם נהדר במיטה וגם הזמנו
טייק-אווי פיצה ולזניה וטירמיסו גם.
והייתי מוכרחה לנסוע לרעננה וגם לקפוץ למטה המרחבי של
ג'י.אן.סי. בבריסל לבדיקת הממצאים מהמחקר הקליני ב-147 מתנדבים
משבט אל-עוזייז שקיבלו כסף טוב מקרן המחקר שלי ונבחרו בקפידה
מקרב בני הדודים של עיסא, כולל חיילי הגדוד המדברי וקציניו וגם
כמה עשרות קרובים מהעבר המערבי של הגבול המצרי. נפגשנו בוילה
טרם הנסיעה וחילקתי משימות והסברתי את גזרת האחריות של כל אחד
במשלוח הקרב ובא. שמתי את הטייס האוטומטי על 130 קמ"ש והפלגתי
בחללית הכביש עד צומת פלוגות שם ניסה איזה חוכמולוג עם ניידת
משטרה לרשום לי דו"ח על מהירות, אז חתכתי שמאלה לכיוון אשקלון,
העברתי להילוך שישי ונתתי לטי.טי. לתת לי תמורה לכספי.
בבית דיברתי קצת עם אבא מתחת לאבן בגינה. גם לו עוד לא סיפרתי
על הילד, קודם נעבור חלבון עוברי ומי שפיר ואז נדבר, אבל
התייעצתי לגבי הוילה ונדמה לי שהוא מסכים להערכותיי על המצב
והמסקנות הנגזרות מכך. נתתי לו קצת מים על העץ פיקוס שצמח ממנו
והלכתי למרתף לדפוק כמה כדורים בתוך כיסים. בשתיים בלילה
התפוצצו כל הסלולאריים שלי משלושת החברות בבת אחת. חיכיתי לזה
בשקט עם כוס קולה דיאט ביד והרבה קרח על המצח. אילייה כהרגלו
עבר את הגבול לבדוק את הסחורה טרם התשלום לשתי דקות ושתי
אצבעות. שני בני דודים שחטו אותו כמו כבש בלילה של חודש רמדאן,
שניים אחרים וידאו הריגה ביריות היישר לראש. עיסא כמובן לא היה
צריך להסביר להם את הסיבה, מספיק שהוא ביקש יפה ובנימוס של איש
שיודע לעשות כבוד, אפילו שהוא פשוט יצא מדעתו כשסיפרתי לו איך
אילייה אנס אותי בלילה ההוא עם הארבע בנות מביילרוס והתחנן
שאעשה לו כבוד וארשה לו לגמור את הגוי הרוסי בשתי ידיים ולאט
מאוד. גוי רוסי הוא קרא לו, לא פחות. בפעם הראשונה בחייו
נישקתי אותו על פניו, חיבקתי אותו, בכיתי קצת, והסברתי שאם
ייכנס לכלא או יברח לסיני אאבד את הפרטנר המושלם שלי לביליארד
וזה לא שווה את החיים הרקובים של אילייה שממילא חשוב כמת. עיסא
ניגב לי את הדמעות ונתן מילה של שייח' עתידי וגבר עם כבוד
שיחסלו את "הגוי הרוסי" מעבר לגבול, ואחיו ליאו עם החייל החדש
יורשו לחזור בשלום. רק שהסברתי לליאו שיפקח עין על עיסא בזמן
שאחיו מבצע שמאות, כי כשאילייה רחוק יש לעיסא נטיה להשאיר חלק
מתכולת השקים בשטח שרק בדואי מסוגל לנווט ולגשש את דרכו לשם
בחזרה לאחר שבוע או יום. אז כשנשמעו היריות ועיסא פנה בחדות
לעבר החייל וליאו, הם שלפו אקדחים והרגו אותו זקוף ותמיר ועושה
כבוד.
חיילי הגדוד הבדואי חיסלו שני מאפיונרים רוסים נושאי נשק בקרבת
הגבול עם מצרים לאחר שנצפו באמצעים לראיית לילה וזוהתה תנועה
חשודה ממערב למזרח בסיוע מתקני חישה אלקטרוניים. אילייה הוטמן
במדבר, אבל ההלוויה של עיסא היתה מכובדת ומרובת קהל. כרגיל
הייתי על שחור ועשו לי הרבה כבוד בכסייפה כאמא של המחקר הקליני
בשבט אל-עוזייז, כחברה ומפרנסת בכירה, אבל מעל לכל כשותפה של
עיסא הגדול לביצועי ביליארד וסנוקר שלא יראו עוד. במחווה
מיוחדת שברתי מקל ביליארד על הקבר ופוררתי גיר כחול כסימן ואות
שלעולם לא אשחק זוגות. נשותיו עוד הזמינו אותי לסעודת האבלים
אבל הסתפקתי במעטפה עם המחאה צנועה בסך שלוש מאות וחמישים אלף
ש"ח שכאילו נשארתי חייבת לו עד תום פרויקט המחקר. כבוד הוא
כבוד גם אצל נקבות יהודיות לא נשואות, ואולי אפילו אנסה להתמסד
קצת עם עידו שמחכה עכשיו בוילה בעומר עם בקבוק דיאת קולה
בפריזר ופיצה בתנור. נשאל את אבא בהזדמנות. |
