ניסיתי לעצום את עיניי
ולראות בתוך החושך את שלך
אותן עיניים ששומרות בתוכן
שבר של כוכב שנפל.
ניסיתי להיזכר בחיוך שלך
שפרץ את החומות שבתוכי בשקט,
שקט כמו השלג שיורד בלילה.

וזה כל כך כואב לראות רק את החושך,
וזה כל כך קשה להשתיק את הרגש.

אומרים שהלב יכול להישבר אבל עכשיו אני יודעת אחרת
כי זה לא הלב אלא העצמות ששומרות עליו,
כשהלב משתולל בגלל הקול שלך,
הן נסדקות עם כל פעימה רועשת.

וזה כל כך כואב לשמוע רק את השלג.
וזה כל כך קשה להשתיק את הרגש.

אני נלחמת עם עצמי כמו הגלים עם החוף
לא רוצה לתת לעצמי לקוות.
אבל את עכשיו כבר בתוכי עוקצת,
וכמו דבורה רק פעם אחת ואז נעלמת.

וזה כל כך כואב להרגיש רק את העוקץ,
וזה כל כך קשה להשתיק את הרגש.