|
אין לי מחשבות רצות
אך נפשי אינה רוגעת
אל נופים וארצות
אינה מתגעגעת
אם אשב אל מול הים
לא אראה דבר
מלבד מה שכבר קיים
השאר כבר מיותר
אך הגלים הם כנפשי
ונפשי אינה רוגעת
סוערים הם-גועשים
ואינם נותנים לגעת
אם תושיט יד אל תוכי
היא תשוב כשהייתה
מה שתיקח תחזיר השמש
כשתייבש את ידך
אם אשב אל מול הים
לא אראה דבר
מלבד מה שכבר קיים
השאר כבר מיותר
השמש שבה אל הים
כל ערב היא חוזרת
יש לה משהוא מסוים
שאותו היא רק אוהבת
ואני אשוב אלייך
אהובתי הראשונה
כי רק חופך ורק נופייך
כי רק את אינך שונה
אם אשב אל מול הים
לא אראה דבר
מלבד מה שכבר קיים
השאר כבר מיותר
את לי חוף את סוף הים
את מבינה את שתיקתי
את לי אופק סוף היום
את מבינה את שקיעתי |
|
|
די, די, אל
תבכי. זה נגמר.
אני מודה שהכל
באשמתי. הייתי
צריך להיות קצת
יותר מתחשב
בעניין הזה.
אפרוח ורוד
ובלונדה בהלם
מול קרטון גלידה
מרוקן.
אלוהים, אפרוח,
אתה יכול להיות
כזה חזיר
לפעמים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.