לפעמים יש אנשים שמתאהבים סתם... בלי שום הערכה עצמית... בואו
נגיד, רק בשביל סקס.
שונאת אנשים כאלה... אני אוהבת אנשים שמעריכים אנשים אחרים, גם
אם הם חריגים או מיוחדים...
אני מכירה ילד אחד שהתאהב בי... פחחח, ממש... הוא היה איתי
מהגן, ודחיתי אותו... רוצים לדעת למה?
כי אני מכירה אותו יותר מדי טוב, והוא כבר מאוהב במישהי
אחרת... מלכת הכיתה המכוערת, נועה...
סתומה אחת!!!
מאז, התחלתי להקיא את כל מה שאני אוכלת, אבל זה לא ממש עוזר
לי, כי אני עדיין חושבת שאני שמנה ומכוערת - כי אף פעם לא היה
לי חבר אמיתי... ואני שונאת את ההרגשה הזאת. זה פשוט מעצבן.
למשל, אחותי... לאחותי היו כבר שמונים אלף חברים בגילי, ולי לא
היה אפילו אחד... חוץ מהאחד שהתאהב בי... באמיתי... הוא אמר לי
שזו אהבה אמיתית... והקשה מכולם.
אני אהבתי אותו... היה לנו ממש כיף ביחד... עד שהוא נפגע
בפיגוע... ולא יצא מזה כמו ילד רגיל... עכשיו הוא מדבר לאט
יותר, והוא הולך מוזר...
ברגע ששמעתי שהוא נפגע, הרגשתי כאילו העולם עומד ליפול עליי...
מאז, אמא שלו אמרה לי שכדאי לי שלא להיות איתו יותר... כי יהיה
לי קשה...
שמעתי בקולה של אימו...


המשך יבוא... והוא יבוא...


נ.ב.
סיפור זה לא שלי...
מישהי בקשה ממני שאני אכתוב את סיפורה בבמה שלי... ואכן,
כתבתי...
נ.ז. (שם בדוי), תהיי חזקה!!!
אני איתך באש ובמים.