בלילות שכוחי אל הפלגתני
הרחק בשמיים גשומים,
בין פרצי גלים שקעני
עמוק אל נדרי עולמים.
גופי מיטלטל בין שמיים וארץ
רגליי עבדי אבדון
לגוף שמזמן כבר הפסיק להבדיל
בין ליטוף להצלפות בוערות.
נעצמת העין נסדק הוריד
שחורות הריאות- טבק אורח ותיק
כבד הגוף קצרה נשימה
מתפרק לו לעפר עם כל שאיפה.
בניצוץ הברק התעופפתי הרחק
על זרועות האבק נתגלגלתי הרחק
עוד ועוד לגימה מבקבוק שכבר ריק
חריפה התחלה אך הסוף מתמתק.
ובאופק ניראית לה הקשת
פניי נחות על החול הנוצץ
סוחפת אותה היבשת
שואפת לאור האין קץ.
נישקוני אלות הקסם
חיטאוני מן הבוסר המר
השאירוני ברוח שוקקת
הרחק מכל חטא ואשם.
בלחישות עמוקות כישפוני
במתיקות מפרי העץ
ורק כאשר שבעוני
מתרכך הלבב העוקץ
מתנומה סוף כל סוף הקצתני
קוסמתי במחול של רוחות סוערות
יד מגוננת ליטפני
תחת כנפי האזוב.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.