שיר דויטש / רטרואקטיבציה |
שאהפוך את עטי לשרביט
קסם,
ואמנטט מילים חסרות ישע
לזרם מחשבה צלול.
ושהחשמל שלי יתחבר
לחשמל שלכם
ושבאופן כללי,
יהיה טוב.
אבל אני כבר מזמן
איבדתי קוצי הזהב
וכל שנותר
אבק נמלים.
כמו גננת מרופטת
מסתכל לאחור בעוד פני פונים
קדימה
ומנסה לשכתב
בדיעבד.
כל פיסת יהלום שאאחוז בידי
תימחץ מחוסר תשומת לב
כי מנסה לאחוז את שתי קצוות המסלול
וחורק, בולס וגומע.
מנפנף לשלום,
למחשבות עם כנפיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|