שני מיכאלי / עוז אורי |
שקט אותו הים ורגע
ומחשבותיי נודדות אליי חוף מבטחים
אל עוזי הנצור
והרחקתי מן האור שהוא לי
מן השמש הקמלה
שבתי אליו
וסערו הגלים
אור הוחלף בחוזק
לא עוד שמש בעולם
כי אם כח שוצף וקוצף אליי
מנסה ללכדני במערבולות מוכרות
והאור, גווע למרחוק
קורא בשמי ונחלש
מים רבים כיבו האהבה
ונהרות שטפו האור
ואילו אני
בחיי שבוייה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|