מלמולי סרק בפי
יורק אש, להבות שנאה.
תוכי מתכלה, ונשרפת נשמתי
עד לאן אוכל להרחיק
עם מטען האכזבה?
פרטי שקר,
נמהלים בפסוקי אמת
מילים קשות מנשוא.
ואתה יחידי עוד עומד ותוהה,
היש הצדקה לכל זאת?
ביני לבין אנוכי יודעת
מה טעם אופיו של זה.
אך איך אוכל להצדיק כאבי
אם את האמת לא אסלף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.