אני יוצאת מהחדר. הולכת במסדרונות. מנגבת דמעות. ממשיכה ללכת.
מורידה את המעיל ומתחילה לרוץ. השיער שלי עף אחורה, מהרוח. לא
מאמינה למה שראיתי. לא ידעתי... לא האמנתי...
חשבתי שהוא אוהב אותי. הכל היה טוב. הוא אמר לי שהוא רוצה אותי
כ"כ, שזה כואב! הוא אמר לי שהוא כ"כ אוהב אותי... ועכשיו...
עכשיו הוא היה שם. בחדר שלה. רוקד איתה. רוקד, מנשק, מלטף. הוא
היה איתה. איתה ולא איתי!!!
אני ממשיכה לרוץ. חושבת רק על העובדה שהיא מכירה את הגוף שלו
כמו שאני מכירה. על השקרים, על... אני רוצה להרוג אותו!!!

אני אחנוק אותו. אני אראה את הפנים שלו נהיות כחולות! ואז אני
אתקע לה סכין. סכין בגב! כמו שהיא עשתה! ורק בשביל הכיף, אני
אסובב אותה!!!

אני רצה כ"כ מהר. כ"כ מהר. אני מגיעה להר שלנו. יושבת שם
וחושבת. חושבת עליהם. ביחד.
אני רוצה שהם ימותו. אני רוצה לתלות אותם! לענות אותם! להרעיל
אותם! אני רוצה אותם!!!











נכתב תוך כדי האזנה לשיר Roxen ממולאן רוז'.