מה זה?, ממתי יש חרדים שחורים עם פיאות בשכונה שלי?
מה הוא עולה על האוטובוס שלי?, מה יש לו לחפש כאן?, אולי הוא
מחבל שמחופש לדוס?
הוא באמת נראה לי שמן באזור הבטן, אולי זה מטען?
הוא נראה לחוץ... אבל איך אני אדע אם הוא לחוץ בגלל שהוא שמן
באזור הבטן, אז הוא חושב שכולם מסתכלים עליו ויש לו בטחון עצמי
נמוך,
או שהוא לחוץ בגלל שהוא מחבל?!
אני לא מפחדת למות... מקסימום אני אגיע לכאן שוב.
אבל שיט, אני צריכה להחזיר את הספר לספריה. ואם הוא יתפוצץ,
הספר ישרף או משהו בסגנון- ואז מי ידע לקנות ספר חדש לספריה?,
אמא?!, היא בכלל לא יודעת שהספר אצלי והספרנית לא תעז לבקש ספר
חדש במקום זה שנהרס, כי הרי מתתי בפיגוע זה וודאי לא אשמתי.
ומה הוא מתפוצץ לי עכשיו בכלל?, ענבל בטח מחכה כבר במרקייה.
מה, עד שהיא יוצאת קצת לנשום אוויר אני אבריז לה?!
הוא ממש חשוד!, למה אין מאבטח על האוטובוס?
אני בטח אוכלת ת'סרטים האלה בגלל הפוסט-טראומה שחטפתי באוטובוס
עם הילה וההוא שנכנס לאוטובוס שם תיק וברח בריצה החוצה.
אבל רגע, מה אם הוא בעצם כן מחבל ואני מרגיעה את עצמי סתם
ובסוף אמות?
נו שייסע כבר הנהג הזה, שיגיע לתחנה שלי... אולי אני אספיק
לרדת לפני שהוא יתפוצץ.
וואי זה בטח יהיה ממש מפחיד אם הוא יתפוצץ ואני אהיה ניצולה.
ז"א זה בטח יהיה טוב שאני אחיה, אבל אני בטח אוכל מזה מה זה
סרטים...
יש הנה התחנה שלי...
נו שיסע... שלא יתפוצץ לידי... הו, תודה לאלים.
כבר הגעתי למרקייה וענבל עדיין לא כאן...
אולי אני אחכה לה על הספסל שמחוץ למרקייה?

איזה הומלס מוזר... לאן הוא מסתכל?!, מה הוא מחפש?!, ממש שרוט
הבן אדם הזה.
הוא נכנס למרקייה והשאיר את הדלת פתוחה כך ששמעתי הכל... הוא
ביקש מרק, ואז אחד הבעלים של המרקייה אמר לו שאין להם כלים חד
פעמיים, אז ההומלס הוציא מהתיק שלו קופסה עם סלט כרוב ושפך את
הסלט לתוך שקית, ואז הוא נתן לאחד הבעלים של המרקייה את
הקופסה.
אחד הבעלים של המרקייה שאל את ההומלס הנחמד איזה מרק הוא רוצה,
אז ההומלס הנחמד ענה לו שלא משנה לו ושהכל טעים לו. ואז ההומלס
הנחמד מלמל כמה דברים על רשות הדואר ועל שמאלה ועל פחי זבל.
אחד הבעלים של המרקייה, עשה לי פרצוף שהביע את זה שהוא לא מבין
מה ההומלס הנחמד אומר לו. ההומלס הנחמד שאל את אחד הבעלים של
המרקייה אם הוא אוהב את שלומציון ואני הבנתי שהוא מתכוון לרחוב
שלומציון המלכה.
אחד הבעלים של המרקייה, (שמעכשיו נקרא לו אהש"ה כי אין לי כוח
לכתוב אחד הבעלים של המרקייה בכל פעם) עשה פרצוף מבולבל
וכשהבין הוא אמר "מה זה, אבל איך אפשר לאהוב רחוב? זה רחוב!",
ואני חשבתי שבטח שאפשר לאהוב רחוב ואמרתי לשניהם שאני דווקא
ממש אוהבת את רחוב שלומציון המלכה.

אהש"ה שאל אותי אם אני נכנסת, אז אמרתי לו שאני מחכה לענבל.
הוא נכנס למרקייה, כדי למזוג להומלס הנחמד מרק.
ההומלס הנחמד, (שמעכשיו נקרא לו ההה"נ כי אין לי כח כל פעם
לכתוב הומלס נחמד) הוציא סיגריה והתחיל לחפש מצית בכיסים, לכן
מיהרתי לשלוף את המצית שלי מהכיס האחורי של המכנסיים, ולהדליק
לו את הסיגריה. ההה"נ אמר לי תודה. הוא התחיל לשאול אותי כל
מיני שאלות על שמאלה וימינה ולא כל כך הבנתי. הוא שאל אותי
איפה זה שמאלה ואם יש לי שם פח זבל. הצבעתי לו לכיוון השמאלי
ואמרתי לו שזה שמאלה ושפח זבל יש לי בבית. הוא אמר לי שנכון
ובגלל זה רשות הדואר ממש נבלות ושפח הזבל שלהם בימין. ואז
אהש"ה יצא עם המרק של ההה"נ וההה"נ ביקש מאהש"ה אם הוא יכול
להביא לו גם לחם. אהש"ה הלך להביא לו גם לחם.
בינתיים ההה"נ שאל אותי על מיקי לוי ואמרתי לו שאני לא יודעת
מי זה. הוא אמר לי שהוא הראש משטרה או משהו כזה ושהוא מועמד
לראשות העיר. אמרתי לו שאני לא מבינה בפוליטיקה ושאני חושבת
שאורי לופליאנסקי הוא בחור נחמד למרות שהוא דוס ששמן קצת באזור
הבטן.
ההה"נ צחק ובינתיים אהש"ה הביא לו את הלחם שלו ואני חשבתי
לעצמי שאהש"ה נורא נחמד.
ההה"נ הכניס את קופסת המרק שלו והלחם לתוך השקית עם הסלט כרוב
ואז הכניס את השקית לתיק. הוא אמר לי תודה רבה ולילה טוב
ושתמיד אשים את פח הזבל שלי בצד שמאל.
אמרתי לו, שיהיה לו ערב נעים ולהתראות
ואז הוא אמר לי שאני בחורה נחמדה ושהוא צריך אישה כמוני, ואני
לא ידעתי מה להגיד.
הוא התחיל ללכת ואמר שפעם הייתה לו אישה נחמדה כמוני.
הוא התחיל להתרחק אז רק צעקתי לו להתראות.
וזהו ההה"נ הלך. ואחרי שההה"נ הלך אני רציתי לבכות.