בסוף היום כבר לא ידעתי מה להגיד לא נשמעת נלהבת יותר וגם אני
כבר לא הפקתי הנאה. למרות שמשהו בער בתוכי. אין לי מושג כיצד
להתמודד עם יחסים, ואני פוחד לעשות טעויות. אבל לא מפספס
הזדמנות לעשות אותן. אני פוחד לאבד אותך.
הייתי צריך להסביר את עצמי יותר טוב, אבל כבר מאוחר מידי. אני
פוחד שלא תרצי בי יותר ולכן כל פעם שאני חושב עלייך אני מתחיל
להזיע.
ינואר עכשיו וקר בחוף אני יושב עם מזגן ומזיע כמו משוגע.
רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך אבל "עדיין לא" אומר לי מי
שמחליט בשבילי. גמד צ'צני שטוען שהוא הכל יכול . גם ככה אין לי
אפשרות להתמודד נגדו. ובדרך כלל הוא רק דורש סמים ואלכוהול
ולכן עכשיו אמצע ינואר, בוקר ואני אחרי חצי בקבוק ושתי שורות .
כבר אין לי רגעים  של שפיות והגמד שרצה שאני ישיג אותך ונחיה
ביחד שר לו שירים בשפה שאני לא מבין ורוצה ללכת לטייל. אבל אני
רוצה לטלפן עכשיו ולדבר איתך. אבל אני מוצא את עצמי מרוח על בר
אפל באמצע היום באמצע ינואר. די אני הולך להשתין והגמד מקיא לי
על הנעליים. בן זונה.
אני תופס אותו בראשו ומנגב איתו את הנעליים שלי ואחר כך זורק
אותו לאסלה ומוריד את המים, אני ניגש לטלפון בבר ומנסה לטלפן
אבל שכחתי את הטלפון שלך אז התחלתי ללכת לעבר הבית שלך.
אני עומד מתחת לבית שלך ואת לא שם. אז אני מחכה על המדרכה.
ופתאום הגמד מתיישב לידי ומוציא סיגריה . "מנייאק" אני אומר
והוא מחייך. "הנה היא באה" הוא אומר.
"אל תפשל". אני נעמד ומסדר את הבגדים, מביא את ידי לפי ונושף
לתוכן , יש ריח חזק של קיא. את נעמדת מולי וכאילו לא יודעת מי
אני. "שלום" אני אומר ואין תשובה.
"אני מצטער פשוט לא יכולתי". "זה לא נורא לכל אחד יש את הגמד
שלו".