אודי, כמה שזה קשה אני חייבת את זה - לך ולעצמי!
אני חייבת להגיד לך שכאן זה נגמר.
אני חייבת שתדע, תדע שאני אוהבת אותך, תדע שאהבה שלי כל כך
גדולה וסבלתי המון בשבילה, תדע שזה נגמר עכשיו, כמה שזה
כואב...
כמה שאני לא רוצה להגיד את זה אנחנו חייבים, אודי, כי רק עכשיו
הבנתי - אהבה זה לא מספיק!
טעיתי, טעיתי כל הזמן הזה כשחשבתי על הרגע ולא חשבתי על העתיד,
כשחשבתי שלאהוב אותך זה מספיק, לא משנה כמה כואב לי.
כואב לי כל מכה שאתה נותן וכל סימן שאתה משאיר עלי, כואב לי כל
בגידה שאני יודעת שמישהי אחרת זכתה לרגע המדהים הזה ששייך
לי!!!
כואב לי לדעת אני לא היחידה, אני פשוט הקבועה.
 לא חשבתי על כמה שנסבול כשנשאר לבד.
לא חשבתי על זה שאין לנו כלום חוץ מאהבה אודי, אין לי כלום חוץ
ממך!
ואני אמות עכשיו, בידיעה שאהבה שלי רחוקה והדבר היחיד שיש לנו
לא יכול להתממש...
אני אבכה, אני אסבול ואחשוב עליך, ואבכה, אני אתקשר ואטעה,
ואבכה, אני אדע שאתה עכשיו כבר מזיין מישהי אחרת אבל עדיין
חושב עלי ואבכה, אני אדע שאולי הקשר שלנו לא היה בריא, לא היה
טוב והיה פוגע אבל האהבה שלנו הייתה אמיתית ויפה, טהורה אבל
פוגעת.
ואבכה...
ואזכור שהלב שלי שייך לך לעולמים ואבכה, ואכאיב, ואסבול,
ואשבר.
ואבכה...
אבל הבכי לא יהיה עלי אודי, הבכי יהיה על הדבר היחיד הטוב
שהחזיק אותך בחיים והוא כבר לא איתך, ואדע שאולי כבר לא תהיה
פה בקרוב, ואבכה!!!
אבכה עליך אודי, ואתפלל בשבילך ואחשוב עליך ואחכה לך ואוהב
אותך, וכמו תמיד אודי -
אדאג לך ולא לי...






אני רוצה להסביר משהו על היצירה הזאת: היא נכתבה אחרי "אהבה
זה כן מספיק" וזה לא סותר את היצירה הקודמת זה פשוט מראה
שהבנתי משהו חדש על החיים והבנתי שהייתי תמימה... אז עכשיו
תקראו את היצירה הזאת ותבינו על מה מדובר.