ברור, לכולם כ"כ ברור מה שהולך פה.
רק לרגע, אף אחד לא חשב לעצור, רק לרגע.
וכמה שלכולם הכל כ"כ אכפת , וכמה שלא. לא.
כאב סגול חודר עמוק, כאב שחור פשוט כואב. כואב.
ילדים של העולם, משחקים במחבואים. לבד.
מחכה לרגע שיגיע, ושאני סוף-סוף אדע. סוף-סוף.

הרגע שיגיע, מר או מתוק, נעים או כואב. לאט או מהר.
ברור כ"כ, כ"כ ברור שאף - אחד לא שם לב.
אחד אחד, אנשים עוזבים, קמים הולכים. שקטים.
יחד או לבד, זוגות בודדים, שמנים רזים. כולם.
מחכים לרגע, שידעו שהם לא שייכים לפה. מסולקים.

למעלה, שמיים אפורים, למטה אדמה חומה. באמצע.
מיוחדים, בלי כל כישרון, חכמים, בלי כל ידע. רגילים.
צביעות מפגרת, קלסטרופוביה נמשכת. התעללות.
יודעים לספר, לגלות, לנחש, אבל תמיד מקלקלים. קורה.
אני מחפשת, ללא פנס, מגששת, ללא ידיים, חכמה.
וכולם מפגרים בחומר, תשלימו! נו...אין זמן.
תעלול או ממתק. לא מהעולם הזה.
סיפור.

זה מה שקורה כשהמציאות מגיעה לידיים שלך.
קורה.