כמו עץ נטוע על מים,
כמו גיבור של עולם אחר,
עטוף רחמים, מתערטל בגאוות מלאכים,
הולך מכאן,
הולך לי לאן, שבילים של עשן,
עם סיגריה נטויה על הצד,
אני דון קישוט ותחנות הקמח, אני אחד,
ואף אחד לא ידע,
היא השמש שראתה אותי גם בלילות כשאני ישן,
היא האור, שיחקה בי כאילו הייתי שיכור,

כי אני עץ נטוע במים,
אני גיבור של עולם אחר,
עטוף רחמים, מתערטל בגאוות מלאכים,
הולך מכאן,
הולך לי לאן, אחרי שבילים של עשן,
אני נוטה קצת לצד,
אני נלחם בעצמי כמו הייתי אחר,
ואחד יושב בקצה, הוא ישן, הוא, הוא, השומר,
שנותן לה לשמש לחדור ללילות,
לעטוף חלומות.
לארוז בשבילי מזוודות.