הם חוזרים אליכם היום
כל אבא ואם
הוא סוף סוף רגוע, הוא לרגע שליו.
הם חוזרים הביתה-
בובות של חיילים
כאלה ששיחקנו בהם כשהיינו קטנים.

הם סוף סוף בבית,
אך הלב כולו שבור
"דמעות הן רק הבל"
להישבר, כך אומרים, כנראה אסור.

אתה שב ואומר לי שגם אתה דואג,
ואיך בכלל ניתן להשקיט את הכאב?
הם חוזרים היום לבית
ומשאירים את החלל,
דגל על ארון גם הוא מכאב מקופל.

לרגע המצב פה נראה כה פסטורלי-
הים, החול ושקט של שבת.
אך הנה עוד תדריך ואולי זו עוד שיחה
לעדכן שעוד בובות נהרגו בתוך שוחה

בובות של חיילים
ואם בכלל זה יגמר,
אם יהיה בסוף טוב או רע הרבה יותר
כותרות בעיתונים שלא אומרות המון
רק התמונות שלהם בשקט יוצרות את היגון.