(פורסם בנענע מיקסר):
http://mixer.nana.co.il/Article/?ArticleID=119838
אני כותב את המאמר הזה די קרוב לאפיסת כוחות, עם עיניים אדומות
(מחוסר שינה, לא ממה שאתם חושבים) ועם הרבה עצב בלב. חודשיים
של הכנות, ללא כל כוונות רווח, רק מתוך אמונה, ירדו לטמיון
סתם. כל ההתלהבות שחשנו, אני וחבריי למאמץ, כשראינו אלפי אנשים
נוהרים לפארק כדי לחגוג בשלווה וברוגע את ההעדפות שלהם ואת
הזכויות שלהם. אנשים רקדו וחייכו, ואז בהחלטה מטופשת וצבועה
אחת, הכל התמוטט. אנשים שבאו לרקוד, שחלקם חיכה לאירוע הזה
שבועות, נשארו עם המבט העצוב בעיניים של פיונים ששוב השתינו
עליהם מאיזה חלון גבוה ולא מובן.
כמו שבוודאי ידוע לכם, המשטרה סגרה אתמול את פיקניק יום
המריחואנה בפארק הירקון וביאסה את התחת לאיזה ששת אלפים איש
(ועוד מספר דומה שהיה בדרך). התירוץ? "האירוע הפך למסיבת
סמים". מה ההוכחות לטענה הזו? 30 עצורים. יעני חצי אחוז
מהנוכחים. תחליטו אתם.
בפיקניק יום המריחואנה 2003 נכחו כ-7,000 איש. השנה עמדנו לנפץ
את המספר הזה. ולא רק מבחינת מספרים עמדנו לקבוע שיאים - לאחר
שבע שנים בהן נערך האירוע, ושתי מערכות בחירות, עמד לראשונה
חבר כנסת בישראל לדבר בזכות שינוי חוקי הסמים בארץ. למישהו זה
כנראה לא מתאים. מישהו כנראה החליט שאסור לתת לעם ישראל לראות
שמעשני הקנביס הם ברובם המכריע ישראלים יפים ושלווים, ושאולי
הגיע הזמן להפסיק להתייחס אליהם כמו אל עבריינים. מישהו החליט
לפוצץ את האירוע.
אולי השר דני נוה, שהיה אמור לבוא ולנאום באירוע, קיבל רגליים
קרות והחליט לדאוג שלא יצטרך לתרץ את זה. אולי הסבתא ההיסטרית
של תת ניצב עזרא אהרון שכנעה אותו שהוא חייב לטפל "במסוממים
האלה". ואם צריך להרביץ למישהו, אז לא נורא. גם אם הוא חולה
סרטן שרק עומד בדוכן ומחתים אנשים על עצומה למען הזכות שלו
לקבל מריחואנה רפואית, כדי שיוכל לאכול בלי להקיא במהלך
הטיפולים הכימותראפיים.
יום לפני הפיקניק עמדה מדינת ישראל בבג"ץ והתגוננה מפני תביעה
של אגודת אל-סם, שדרשה למנוע את קיום האירוע. אם הם היו רוצים,
לא היתה למשטרה בעיה להשיג צו שימנע את קיום האירוע. הפיקניק
נערך השנה בפעם השביעית ברציפות, ובכל הפעמים הקודמות היו כאלה
שעישנו מריחואנה במקום (בלי שתיגרם לאף אחד אפילו שריטה, למותר
לציין). בכל שנה גם התפרסמו בכל העיתונים תמונות שתיעדו זאת
באופן הברור ביותר שאפשר. למרות זאת לא התנגדה המדינה לקיום
האירוע בבג"ץ, ועד אתמול מעולם לא עצרה אדם באירוע.
אותו תת ניצב אהרון, מפקד מרחב ירקון, טוען שהוא סגר את האירוע
"ברגע שהוא הפך למסיבת סמים". מעניין לדעת איך בדיוק מגדירים
את המעבר הזה. מתי בדיוק הפך הפיקניק ל"מסיבת סמים"? עם
הג'וינט השני? העשירי? העשרים וחמישה? ובמה שונה הדבר מהשנה
שעברה וזו שלפניה? לא שונה בגרוש. מה ששונה זו התהודה הציבורית
שהשיג האירוע השנה. מישהו באיזה חלון גבוה נבהל, והבין שאם
הציבור יראה את מפגן העוצמה השלווה שעמד להתרחש, זו תהיה
מהלומה קשה לחומת האטימות של המשטר הפשיסטי.
הרי אם נראה שהם בעצם לא מזיקים, הסטלנים, שהם בסך הכל החברים
והבנים והאחים של עמישראל, אנחנו עוד עלולים לחשוב שאולי צריך
להפסיק כבר לרדוף אותם. שאפשר באותו מחיר גם לחסוך את כל הסבל
והטרטור. את זה לא יכולים אבירי המלחמה בסמים להרשות, ולכן הם
היו חייבים לדאוג ששוב יראה הציבור את תומכי הלגליזציה דרך
סורגי הניידת.
אולי גם זו לטובה. אולי הצביעות הזו תשבור את גב הגמל ותבהיר
גם לסחים למיניהם שהגיע הזמן לגישה אחרת. אולי. כרגע אני מבואס
מדי כדי לראות את זה ככה, ועוד נשארה לי הרבה עבודה בפארק,
במיוחד לאור העובדה שאת המתנדבים שגייסתי, שהיו אמורים לעזור
לנקות את הפארק, המשטרה הבריחה. אז אם המקום לא יישאר נקי כמו
לפני שנה ושנתיים, אני מתנצל מראש. את התלונות תפנו לתנ"צ
אהרון עזרא, מרחב ירקון.
