אריאל אפשטיין / עייףף |
כי פרפרים,
במשק כנפיהם,
קובעים מה יוליד יומו.
לבנים וורודים,
סובבים בעמוד משבשב
(כמה מרהיב ואכזרי!),
מטיחים אותו ביניהם,
מעבירים אותו את הכביש,
מעבירים אותו על דעתו
(בניגוד, לדעתו, לדעתו)
והוא, אחד, עיף,
עייףף
עם שחר יקום
יצא לעבוד
יוציא זיעתו
פשוט חזה ישוב לביתו
פרך עמלו ניכר בו
עייףף
ולמחרת, בשנית,
והציפורים הארורות נושאות אותו,
הלוך ושוב, שוב והלוך,
עד קץ, עד אינו.
קל לפרפר להשלות עצמו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|