הנמכתי את הטלוויזיה קרוב מאוד לmute-,
ברגל אחת נדנדתי את העריסה ויד שנייה חבקה את אישתי בזמן שראשה
היה מונח על חזי.
דמות הופיעה על המסך, בעלת חיוך דומה לחיוכה של אהובתי
הקודמת.
אני מסוגל לעצום עיניים ולראות אותה ,
היתה לה גומה אחת שהופיעה רק ברגעים מיוחדים,
שיער שטני שבלי משים היה פשוט הדבר ההולם ביותר לחיוך שכזה.
היה לה ניצוץ כזה בעיניים שאמר כל כך הרבה שלפעמים גרם לי לאבד
מילים.
אהבתי לבלות איתה, היא היתה כל כך בלתי צפויה,
היא יכלה להכנס למושב לצד הנהג ולדרוש שאנהג עכשיו לים בלי שום
הסברים, מי יכול היה לסרב.
אשתי הרימה את ראשה ממני, קטעה את חלומי בהקיץ.
"יש לך חיוך מוזר" העירה וחזרה לתנוחתה הקודמת.
מחקתי את החיוך וחזרתי לצפות בטלוויזיה.