[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הנמכתי את הטלוויזיה קרוב מאוד לmute-,
ברגל אחת נדנדתי את העריסה ויד שנייה חבקה את אישתי בזמן שראשה
היה מונח על חזי.
דמות הופיעה על המסך, בעלת חיוך דומה לחיוכה של אהובתי
הקודמת.
אני מסוגל לעצום עיניים ולראות אותה ,
היתה לה גומה אחת שהופיעה רק ברגעים מיוחדים,
שיער שטני שבלי משים היה פשוט הדבר ההולם ביותר לחיוך שכזה.
היה לה ניצוץ כזה בעיניים שאמר כל כך הרבה שלפעמים גרם לי לאבד
מילים.
אהבתי לבלות איתה, היא היתה כל כך בלתי צפויה,
היא יכלה להכנס למושב לצד הנהג ולדרוש שאנהג עכשיו לים בלי שום
הסברים, מי יכול היה לסרב.
אשתי הרימה את ראשה ממני, קטעה את חלומי בהקיץ.
"יש לך חיוך מוזר" העירה וחזרה לתנוחתה הקודמת.
מחקתי את החיוך וחזרתי לצפות בטלוויזיה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה בכלל קוראים
לזה סלוגנים?


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/7/04 19:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניבה דיקמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה