דניאל הררי / העבר |
שכן רעדה נפשי
כמו הלבה הגועשת
התפרץ מזכרוני.
המציאות גילתה לי
שכבר שכחתי אותו
אך הכל בער בי כשפגשתיהו.
ושוב, כמו ניצוץ
הכל חזר
טעם וריח, כמו הכל נשאר.
בדומיה צעדתי צעדים ספורים
אך ליבי נשאר מקובע ודומם
הבטתי בו וביקשתי
שיעלם שוב מחיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|