אבי התעורר בבוקר יום אחד וגילה שחברתו שולי עזבה אותו.
בפתק שמצא היה כתוב: "אבי, אני אוהבת אותך, אבל קרה משהו ואני
לא יכולה להישאר. בבקשה אל תחפש אותי. מצטערת מאוד... שולי".
ליבו של אבי נשבר לרסיסים כשקרא את מה ששולי כתבה לו.
זה היה בדיוק לפני חודשיים ומאז הוא בדיכאון עמוק. עמוק מאוד.
הוא מעשן בשרשרת ורואה רק ערוץ הקניות.
אבי ניסה להתקשר לפלאפון של שולי אבל המספר כבר לא מחובר. הוא
דיבר עם ההורים שלה ועם החברים אבל גם הם לא יודעים איפה היא.
הוא ניסה לחפש אותה אבל לאחר שלושה וחצי ימים הוא התייאש, פשוט
כי הוא בחור כזה, לא חזק כל כך.
הוא הסתובב עם התמונה שלה בשכונה שלהם ושאל אנשים אם הם ראו
אותה ואם הם יודעים משהו, אבל כלום. אף אחד לא ראה אותה.
אפילו בפיצוציה, איפה ששולי הייתה קונה  את הווינסטון שלה
פעמיים ביום לא ראו אותה. פשוט כלום.
ביום אחר הוא הלך עם התמונה שלה לאוניברסיטה בה היא למדה אך גם
שם כלום. אף אחד לא ראה ואף אחד לא שמע.
בהתחלה הוא חשב שזאת סתם מתיחה ושהיא מתכננת מסיבת הפתעה ענקית
ליום-הולדת שלו שבוע לאחר מכן, אבל היומולדת הגיע וגם עבר
ועדיין כלום.
בנקודה זו רגע המשבר הסופי הגיע ואבי החליט ששולי נבלעה באדמה
והוא הפסיק לחפש אחריה.
חברים שלו ניסו לעודד אותו ובאו אליו בשבת לראות את המשחק
ביחד, כמו פעם, שהם היו צעירים. הם הביאו כמה מגשי פיצה
וגרעינים ושתייה. אבי נרדם באמצע המשחק, סתם כי הוא בחור כזה,
לא חזק כל כך וחסין לניסיונות עידוד. באיזשהו שלב הוא הפסיק
ללכת לעבודה. הוא רק רצה להיות לבד כל הזמן, אדיש לחיצוניות,
למציאות. הבוס שלו אמר לו שהחיים חייבים להימשך ויש עוד הרבה
דגות בים אבל הוא רק שמע אך לא ממש הקשיב. הוא פשוט בחור כזה,
לא ממש קשוב למה שאומרים לו.
כאב מאוד להוריו לראות את אבי ככה. הבן היחד שלהם שתמיד הוציא
ציונים מעולים בבית הספר וסיים בהצטיינות מדעי המחשב
באוניברסיטת תל-אביב. הם תמיד היו גאים בו. אבא שלו סיפר תמיד
שהבן שלו מרוויח יותר ממנו ושיום אחד הוא יהיה מליונר.
הבית של אבי התחיל להיראות כמו פח זבל אחד גדול. שקיות האשפה
המלאות נראו בכל פינה ומלא בדלי סיגריות היו זרוקים על הריצפה.
הוא היה יוצא מהבית רק בכדי לקנות אוכל וסיגריות, וגם זה לא
הרבה.
הוא קנה בכל פעם כמה פקטים והרבה חטיפים וג'אנק פוד. רוב הזמן
הוא הזמין פיצות ותאילנדי.

אבי ראה את שולי בפינת הרחובות מוריסון וקוביין. הוא היה נופל
במקום ומת אם הוא היה יכול.
אבי הגיע לגן עדן לפני חמישה ימים והיה במסע להכרת המקום. הוא
הרים מהרצפה סיגריה והדליק.
ככה זה בגן עדן, הסיגריות נמצאות על פני השטח באופן חופשי
ובחינם. הוא בחר לו באקראי סיגרית אסקורט כי זה מה שבדרך כלל
יוצא אם בוחרים אקראית, בגלל שאף אחד לא בוחר בהן במודע.
הג'וינטים נגמרו לפני יומיים ומישהו אמר לו שהאספקה הבאה מגיעה
רק מחר.

לפני שבוע הוא החליט ללכת על זה. ללכת על המחשבה היחידה שהייתה
לו בראש בחודשיים האחרונים.
לא היה לו כוח לצאת מהבית בשביל זה. הוא, מן הסתם, נהיה בחור
כזה, אתם יודעים, עצלן מאוד.
הוא בלע את כל הכדורים שהיו בארון התרופות שלו והלך לישון.
במקום למות הוא רק קם בבוקר עם כאב בטן. הוא אמר לעצמו "נו,
מילא" ושכח מזה. הוא יצא למרפסת לעשן סיגריה. הוא נשען על
המעקה ביד אחת וביד השניה הדליק את הסיגריה. תוך שניות זה קרה.
המעקה ניתק ממקומו והתמוטט ואבי נפל למטה. הוא לא נפגע בצורה
ברורה לעין חוץ מהעובדה שהוא נהרג. כנראה שאלוהים הבין את
המצוקה שלו מהחיים ואיפשר לו למות למרות שהוא נפל רק מהקומה
הראשונה.
ההלוויה הייתה יפה וצבועה כמו שהלוויות נראות בדרך כלל. הגיעו
הרבה משפחה וחברים שבכלל לא הסתכלו לכיוון של אבי בכל התקופה
האחרונה.
אמא של אבי בכתה הרבה ואבא שלו השתדל להיות חזק, וזהו, אבי
מת.

כשהוא ראה אותה בפינת הרחוב ליבו כמעט התחיל לפעום מחדש. הוא
היה בהלם טוטאלי. הוא ניגש אל שולי ועמד מטר מולה. היא הסתכלה
עליו והוא הסתכל עליה. שניהם התחילו לבכות והתחבקו.
התברר ששולי נהרגה כשהיא התדרדרה עם האוטו שלה לתהום שבצד
הכביש ירושלים-ת"א. הקטע הוא שאבי באמת צדק במה שהוא חשב
בהתחלה. שולי רצתה למתוח אותו. היא תיכננה להיעלם לשבוע ואז
לחזור בדיוק ביומולדת שלו ולהציע לו נישואין.
כבר הרבה זמן שולי רצתה שהם יתחתנו ואבי פשוט לא מוכן. הוא
טוען שהוא עדיין לא בשל מספיק ושהוא לא ייתן לעצמו להיות נשוי
בגיל 25 ולפני שהוא יעשה תואר שני.
שולי ידעה שאם היא תעלם לו פתאום אז הוא יבין עד כמה הוא לא
יכול בלעדיה וכמה הוא צריך אותה כמו אויר לנשימה והוא ירצה
להתחתן איתה  ברגע שהיא תחזור לזרועותיו.
שולי השקיעה רבות בהעלמותה. היא לא סיפרה לאף אחד על כך וזה
היה די קשה, אבל היא התגברה. היא פשוט בחורה כזאת, חזקה מאוד,
בדיוק ההפך מאבי.
היא ניתקה את קו הפלאפון שלה ונסעה לירושלים בפונטו שלה. היא
נרשמה במלון זול בשם בדוי.
כל השבוע היא הייתה עסוקה בלחפש טבעת לאבי. בנוסף, היא לא
התאפקה ובחרה לעצמה שמלת כלה.
באותו היום שלאבי מלאו 25 סתיוים היא נסעה אליו לתל-אביב. היא
יצאה בשלוש לפנות בוקר מכיוון שהיא רצתה להגיע בדיוק בזריחה.
הכביש היה ריק והיא הרשתה לעצמה להגיע למהירויות גבוהות.
התהום היה עמוק ותוך שניות מעטות היא כבר הייתה בתחתית. לא היו
כלל עדים. היא מתה במקום.

עכשיו אבי ושולי מתכננים את החתונה שלהם בגן עדן והם הבטיחו
אחד לשניה ובעיקר אחת לשני שהם לא יעזבו זה את זה לעולמים. הם
מתכננים חתונה אזרחית. אבי תמיד אמר שהוא לא רוצה חופה אבל
שהוא בטח יעשה את זה בשביל ההורים. עכשיו שההורים לא נוכחים
אבי יכול להתחתן ולהיות אמיתי כלפי עצמו, כמו שהוא רצה, בלי
להיות חייב כלום לאף אחד.
הכי מגניב זה שהם השיגו את ג'ון לנון שיופיע בחתונה שלהם
והמתים אומרים שאירוע כזה לא היה בגן עדן מאז שרבין הגיע.