דווקא הגעתי למסקנה שאם אני אפול יהיה מי שינסה לתפוס אותי,
אולי אפילו כמה, אבל זה לא מה שיעזור לי.
אחד ממש ירצה לעזור אבל הוא לא יספיק להגיע בזמן כי הוא יתבלבל
בדרך, או סתם יפול.
אחד אחר דווקא יספיק להגיע אבל ירעדו לו הידיים מרוב התרגשות.

לאחד יהיה את כל הרצון הטוב שבעולם אבל זה לא יסתדר לו בלוח
זמנים ואחר יתלבט אם עדיף לתפוס אותי או לרוץ קודם להציל מישהו
אחר.
אחד ירצה לתפוס אותי יותר מכל דבר אחר אבל יניח שממילא מישהו
יגיע לפניו, אז למה לטרוח?
אחד יתקרב בצעדים מהססים, יגיע למסקנה שעדיף שאני אקבל "מכה
קטנה" מאשר שאני אדע שאכפת לו ממני ויחזור על עקבותיו.
אחר דווקא ידאג לשלומי אבל יחשוש מכך שהוא עלול להפוך ל"נסיך
היום" ובכלל, איך זה ישפיע על היחסים בינינו?  
אתם מבינים, אף פעם לא בניתי במיוחד על אחרים כי תמיד היה נדמה
שאין אף אחד אבל דווקא עכשיו, כשיש, נראה לי שאם אני רוצה
לשמור על מרחק סביר ביני לבין הרצפה, אני אאלץ לסמוך רק על
עצמי.