איש ממתכת עם לב של אנוש,
התאהב במישהי, סובבה לו ת'ראש,
כשעזבה אותו, הזיל דמעה,
יומיים-שלושה, נעשה חלודה.

איש הפח שכלו נגנב,
ניקה חלודה והבריק את שיניו,
בדורותי פגש והתלהב,
הלך לארץ עוץ בעקבות הלב.

אבל לדורותי היה סטוץ,
עם הקוסם מארץ עוץ
שוב בחורה הוא איבד,
לקח מברג והתאבד.

איש הפח היה די חביב,
הבין שאהבה זה עסק מכאיב.
אך בזכות מותו בסוף האביב,
יש לי עכשיו אוטו, חדש ומגניב...