שכבי אהובה, נומי.
אל תסיטי מבט אל הזוועות
אל תבכי על שזכית.
ונכון, גם פה לא טוב,
וגם לנו לא. שכבי.
נומי אהובה, חלמי.
שם יותר טוב, שורשים קרועים, נרקבים
יש כל זה שם, ופה?
פה השורשים שורפים שורשים שכבר אוכלו.
ולכשתעצמי עינייך הטובות לא יעלם העצב,
לא יחוויר, לא יבהיר.
חלומך טוב יהיה?
לכן לא מציאותי.
הניחי ראשך טובה שלי, יפה שלי קטנטונת.
השמים לא יפלו, הם שרועים על העפר מזמן.
האיטי נשימותיך, מעלות אד מתוק,
טיפת אושר.
אל תפקחי את עינייך, מלאך טרף שלי,
רק שכבי, נומי.
אל תזועי, פן יבחינו כי חיה את,
והחיה בך תהיה.
אז שכבי לישון ילדה שלי,
אני מתחננת
רק שכבי לישון.
אני איתך, לידך, פה. |