חשבתי שהיא לא קולטת אותי. אני בדרך כלל מרגיש לידה
שהיא בדרך למשהו יותר מעניין והיא אומרת שלום כדי
שאם יצא ממני משהו היא תוכל לומר שהיא תמיד אמרה
לי שלום ואני לא התייחסתי והיא בעצם לא הבינה למה אני
אף פעם לא שואל אותה אם היא רוצה לצאת או משהו
וכנראה שאני לא כל-כך מעוניין והיא מבינה עכשיו שאני
"a big star " מה זה בשבילי אחת כמוה שמיתקרצצת לי
ברגליים אבל רק שאני אדע שיהיה לי הרבה על מה
להצטער כי היא יודעת כאלה טריקים שאני לא ראיתי
בחיים ועכשיו מאד חבל כי אני גם לא אראה.
תמיד היא עם הפלאפון ביד. אם לא בשיחה אז משאירה
הודעה או סתם חושבת עם האנטנה ברכה. בכלל מאז
שהמציאו את הבטריה הרוטטת כל מה שחסר זה פיה
לונטולין ומזוזה.
מבחינתי זה לא כל-כך מסובך- אני אומר לה מה נשמע,
היא אומרת בסדר, מה את עושה היום, מחכה לך ערומה
ורטובה עם הנס קפה והסיגריה שלך מוכנים אצלי
בידיים והשמן למסאג' ליד המיטה כשאף אחד מהשותפים
לא נמצא ( הלכו להורים או משהו כזה ), סרט כחול מוכן
בוידאו על pouse עם השלט ליד הבוהן של הרגל
הימנית, אני משאירה לך מפתח, לא צריך קונדומים .
בכלל. תבוא לימוזינה לאסוף אותך ב19:00, לנהג
קוראים סמי, הוא יסדר לך קצת את הראש, הוא גם
יקפיץ אותך לעבודה למחרת, זאת אומרת סידרתי לך
עבודה אצל אבא שלי בתור זה שכולם אוהבים
ובאים אליו למשרד לשאול אותו שאלות ומתפקעים
ממנו מצחוק, בוכים, על הרצפה, משתינים בתחתונים
(זה בסדר יש תחתונים להחלפה), וצריך לנסוע כל
הזמן לחו"ל, סתם, לכמה זמן שבא לו, אם לא אכפת לך.
אני בכלל חושבת שאבא שלי שמוק אבל איתך הוא
בטוח יסתדר אתה הטיפוס שלו כזה שנפנץ כזה אז נראה
אותך? בשבע ועשרים ככה? על הכיפאכ. ביי. - מסובך?
התירוץ המפגר הזה - אני לא רוצה לפגוע בה, היא
לא רוצה לפגוע בו, הם לא רוצים לפגוע בנו, אני קולט
את ההתחמקות הזאת מתחילה לתפוס מקום, להשתלט
על הנוירונים הרדומים במח העייף שלי. שלב אחד
עברתי. הבנתי. אני מתחמק. זה מה שאני עושה.
אני לא חושב על עתיד טוב יותר, אני לא הרבה יותר
טוב מהרבה אנשים. אני לא נזיר כן, חייט זה די מעניין
אני אוהב בד, צבעים, חוטים, בגדים, שמיכות, אני לא
מבקש הרבה, שמיכות זה נושא רגיש אצלי בחיים,
אם היו בובות עם עור אמיתי ועם ציצים וכל האלה הייתי
קונה אחת, אני חושב, שם אותה מתחת לשמיכה,
העיקצוצים המצמררים האלה כשנכנסים למיטה
קרה לתוך שמיכת פוך ומשתפשפים איזה חצי שעה עד
שנרגעים מהזצים מקומטים, עם חיוך בשיניים רועדות
ועיניים לבנות יייייי!
בדרך כלל היא מסמנת לי בסימני ידיים תוך כדי שהיא
מדברת בפלאפון. עיגול עם האצבע לפנים זה - אני אדבר
איתך אחר כך, שאחר כך זה בפעם הבאה שנפגש, במקרה,
והיא תתן לי את הרמז הבא. יכול להיות שהיא מרכיבה
איזו מילה ומחכה שאני אנחש. אולי בכל הפעמים האלה
היא חשבה שאני מבין וחיכתה לי בכל מיני מקומות. אני
מעדיף לא לחשוב על האפשרות המטומטמת הזאת
אבל בכל זאת, אתה חושב שאתה מכיר אנשים עד
שאתה פוגש את הסריטות התלושות כמו חתיכת חרא
שנתלשה מהכובד וצפה, מושלמת בצד אחד וקרועה בצד
השני. הכי כיף שהן חדות וחלקות בשני הצדדים כי
אז זה לא נמרח.
לפעמים היא עוברת לידי ונותנת לי נשיקה כזאת באויר
של הלחי. הכי היא אוהבת כששואלים אותה אם היא
מדברת עם משהו והיא אומרת "לא מה פתאום" וקורצת
לי בחצי חיוך ומסנוורת אותי עם הכתר המגוכך הזה, אני
ישר מזיז ת'עיניים חזרה לאישונים שלה שלא תקלוט
שתיקשרתי לה עם השיניים. היא הרי בטריפ של 'לא
יודעים שאני מדברת איתך'. איפה מדברת. ברגע שאני
פותח את הפה, עוד בתנופה של ה- יכול להיות שאני לא
אגיד את זה, אני רק מתכונן- היא מתחילה את הריקוד
החרדי דרמטי שמתחיל במעיכת המכשיר בין האוזן
לכתף, כיווץ הגבות בתנועת ספק ניסיון לריכוז ספק סבל
ברמה בינונית עד קשה, כיפוף קל של הברכיים, חצי
סיבוב לימין בגב מעט כפוף ושליחת היד הפנויה לכיוון
הפנים שלי כלומר- 'צ, שנייה אני לא מצליחה להתרכז'.
אם לא הייתי מפחד הייתי אומר לה משהו. אני חושב
שאם לא הייתי מפחד לא הייתי מתעכב על עדינות
ופעולה הדרגתית או דברים כאלה. 'אני עומד לבקש ממך
לכבות את הפלאפון אז תהיי מוכנה אין צורך להיבהל
הכל תחת שליטה זוהי אינה דרישה זה בסך הכל ניסיון
אז קחי את הזמן שלך אני בנתיים מתרכז או.קי. נראה
לי שאני מוכן אני פשוט אתן לך עוד קצת זמן שלא יהייה
מקום לספק, זה לא חייב לקרות עכשיו במובנים של
דקות את יודעת פשוט, תזרמי עם זה'. אולי אקדח היה
עושה יותר טוב את העבודה. 'תשמעי זה שאני מכוון
עליך את האקדח בהחלט לא אומר שאני מתכוון להוסיף
אלמנט של לחץ או משהו כזה אני עדיין מעונין
שההחלטה תבוא ממך'. או היפנוט. 'אני אספור עד
שלוש כשאגיע לספרה שלוש'. בעצם עד כאן זה נראה
לי מספיק. אולי זה מה שקורה בבתי החולים, יש
מהפנט שכיר שעובר בין כל התינוקות שמשאיר אותם
תקועים בהיפנוט וזה מה שיוצא. נראה לי דווקא די
הגיוני לעומת הטירוף המציאותי והמוזר הזה שקורה
פה. מי בכלל המציא את הגדר? אם היה אפשר לחזור
בזמן אני חושב שהתחנה הראשונה שלי הייתה אצל
הבן אדם הזה או שבכלל איזה כמה חיזרים שכדור
הארץ מסתיר להם את השמש חשבו על זה ואמרו
לפוצץ את הכוכב המעצבן הזה יכול רק לסבך את
הענינים עם ההשגחה החמורה של השלטון הגלקטי
אנחנו נשתמש ביצורים שחיים שם הם כבר יעשו
בשבילנו את כל העבודה ואז הם קישטו את החללית
שלהם בכל מיני ספוטים ואורגני אורות וצבעו את הפנים
בירוק ובאו באמצע הלילה לאיזה פינלנדי שיצא במקרה
להשתין או לעשות ביד או לחטוב עצים ואמרו לו 'תשמע,
אתה נראה לי בן אדם חכם אז זה לא צריך לקחת
הרבה זמן, שדה יש לך!? אז יופי ידענו שתקלוט מהר'.
בעקרון אני לא כל כך מעונין שהיא תרצה אותי מאיזה
שהיא סיבה שהיא לא תבין בדיוק למה זה קרה שהיא
לא יכולה להוריד ממני כל מיני אברים שלה אבל
האמת המגוחכת עד כאב היא שאף אחד לא יודע
למה בכלל למה ואני לא קונה את הבגלל של המדע
ובכלל כל הסבר שיש בו מילים מספיק בשביל להפריך
את עצמו. פעם איזה שוויצרי אחד אמר שהשוקולד זה
לא ההמצאה הכי גאונית בעולם אבל זה בטח יותר
מענין מגלגל. משווצרים יש הרבה מה ללמוד. |
