בריט שגיא / ערומים |
שום כוכבים, לא עננים,
רק אני ואתה ערומים.
מסתכלת עליך ממצמצת הרבה
ואתה שוב אומר "את חושבת, על מה את חושבת?"
אם רק היית יודע עד כמה אתה
מעסיק אותי, מפנק אותי
והופך אותי לאישה הכי מאושרת בעולם, בלעדיך אני סתם.
אל תעזוב אותי אני רוצה אותך, צריכה אותך
כמו אוויר לנשימה, כמו אדם לחווה,
לקיום, לשלווה, לתקווה רק אתה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|