יש אנשים שרואים את המוות כפיתרון -
פיתרון לסבל, לכאב...
אנשים רואים את המוות כסוף -
סוף לחיים,
וכמובן סוף לצרות...
אני לא "דוגלת" בהתאבדות,
ובלשים קץ לחיים,
אבל לפעמים,
הרבה פעמים,
כשהראש עמוס מחשבות -
דאגות וצרות,
וכאב - הרבה כאב,
אני חושבת על זה,
או שמרוב עייפות,
(פיזית, נפשית ובכלל מהחיים),
אני רוצה ללכת לישון,
ואז אני חושבת לעצמי -
מה יקרה אם אני אלך לישון,
אבל הפעם לא אתעורר?
יהיה רק טוב, נכון?
תמיד טוב יותר -
כששמים לדברים הרעים סוף, או שלא?
אבל אולי ל י-
יהיה רק טוב,
אולי כולם יסבלו בגללי,
אני רוצה שכולם יסבלו בגללי!
כמו שאני סובלת בגללם...
ואז כשאני לא אהיה יותר -
אז אני אהיה ציפור,
ציפור יפה -
ואני אעוף גבוה בשמיים הכחולים,
ואשקיף על כולם מלמעלה,
ציפור,
אני רוצה להיות ציפור,
אני רוצה לעוף כמו ציפור,
ולהביט על כולם מלמעלה,
ואז אני אחרבן עליכם מלמעלה,
רק עליכם,
ואז אני ארגיש מסופקת,
אולי אני סדיסטית,
כי אני אוהבת לראות אתכם סובלים,
תסבלו!
תסבלו כמו שאני סבלתי!
אבל לי לא אהיה אכפת,
כי אני כבר לא אהיה פה!
חיחי,
ואני אצחק על כולכם מלמעלה!
כי לי אהיה טוב!
כן, אתם רואים!
יהיה לי טוב!
אז,
מה יקרה אם אני אלך לישון,
אבל הפעם לא אתעורר?
יהיה רק טוב, נכון?
תמיד טוב יותר -
כששמים לדברים הרעים סוף, או שלא?
טוב,
אם אני לא אנסה,
אז איך אני אדע?