כמו נמילם קטנות. מתרוצצות מפה לשם. כל אחת לכיוון שונה.
לפעמים עוצרות, שואלות אחת את השניה "מה נשמע", וכל אחת עונה
שהכל טוב אפילו אם היא עומדת להתפגר. לא ממש מבינות למה או
לאן, אבל מה שבטוח זה שהן צריכות ללכת לבנק לפני שהוא נסגר.
נוסעים בתוך עולם בנוי מופלא, בתוך קופסאות מתכת משונות.
יחד הן יוצרות משהו אדיר. אין זמן, לא נחות לרגע. כל אחת היא
רק נקודה מתוך פסיפס ענקי שלא פוסק להבנות. למרות שכל אחת מהן
עובדת, בסופו של דבר, על צבעיה של המשבצת שלה בעיקר.
אולי גם תמחוץ אותם רגל ענקית. כמה חבל זה יהיה. כי כל המאמץ
של כל כך הרבה נמלים קטנות... למרות שהן רק נמלים קטנות, תמיד
השאלה תהיה מה היתה גודל המושבה.
"רק על עצמי(נו) לספר ידעתי(נו), צר עולמי(נו) כעולם נמלה"
(רחל) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.