|
ואני מחכה לך
ממורטת חזות ועומדת
בחורבת חיוכי. ושמחה.
ולעוברים ושבים שותקת.
אוחזת בטפח דש
שנימרט ממראשות שימלתי
ונותר מעומלן כחדש-
כשנהב בלוע בייתי.
מגביהה מבטי ועיניי
מרכסי הרים ושנים
ותחוקת נוף דמותך- כסיניי
מאכל נדבכי נפשי.
כי אפשר ותדריך דרכך
אל מחוז נוף חורבתי
ואפשר ששבילי בשבילך
יתאחה. ויגלידו ימים.
ידית מזוודה מתנדנדת
מאצבע לאצבע ביד
התלויה ממעילי. מאובקת
התיבה הקבועה לרגליי. |
|
|
שלי, תנקי לי
בין האצבעות של
הרגליים. מה זאת
אומרת עם מה? עם
הלשון, עם מה
חשבת?
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.