היא רצה, כאילו שרודף אחריה השטן ואסור לה לעצור בשום אופן, פן
יתפוס אותה ויגנוב את נשמתה. מגיעה לדלת חדרי, מפשילה נעליה
ומבקשת כוס מים. ליבה פועם בחוזקה מהריצה הארוכה שלה לכאן, או
אולי מההתרגשות. אחרי הכל, אני החלום שלה.
היא עומדת מולי, כה יפה ועדינה. שערה הגלי נופל על פניה
בהרמוניה כל כך מושלמת, כאילו הוציאו אותה מציור של דה וינצ'י.
גופה, כמו גזור מתמונה של דוגמנית על, מתנועע אט אט לצלילי
המוזיקה השקטה שהתנגנה בחדר. שפתיה מדקלמות את מילות השיר ללא
צליל.
"I can feel the magic floating in the air, being with you
gets me that way..."
עיניה נעצמות מנועם המנגינה, וחיוך קל עולה על פניה בזמן שהיא
כל כך מזדהה עם המילים.
"I watched the sunlight dance across your face, And I've
never been this swept away..."
אני מתקרב אליה, אנחנו רוקדים, וההרגשה כל כך סוחפת. הגוף שלה
מתמזג בשלי ונראה עכשיו כי אנחנו אחד. ידיה מטיילות לאורכי,
והיא לוחשת לי באוזן את המשך השיר:
"The whole world just fades away, the only thing I hear is
the beating of your heart"

נשימותיה על עורפי נותנות לי הרגשה נעימה, אומרות לי ללא מילים
את כל מה שהיא רוצה להגיד לי. הדבר היחיד שלא מושלם ברגע הזה,
הוא שאני לא יכול לראות את פניה. הן בטח קורנות מאושר, מקבלות
גוון קצת וורוד כי היא מסמיקה. אחרי הכל, אני החלום שלה.
השיר ממשיך להתנגן וכמו אלכוהול הוא מטרף את כל חושינו.
"I can feel you breathe, just watching over me, and suddenly
I'm melting into you..."

נראה שהוא נמשך לנצח, ואנחנו כאן רוקדים כבר עידנים.
בקושי החלפנו מילה מאז שהיא הגיעה, וכבר נראה שאני יודע את כל
מה שעבר עליה באותו יום, ובכלל.  
ריח הנרות הדולקים בחדר משכר אותי וברכיי רועדות כמבקשות ממני
לשבת, אבל טוב לי ככה. אנחנו נושמים, נוגעים, מרגישים, אוהבים.

"And I know, and you know, there's no need for words right
now..."

לאחר כמה דקות כאלו, היא לפתע מתרחקת ממני, נושקת לי והולכת.
אבל למה? אחרי הכל, אני החלום שלה.
או שאולי זה ההפך...?
אני מתיישב, קירות החדר שעכשיו נראה כל כך ריק כאילו סוגרים
עליי.
המשפט האחרון מתנגן, השיר נגמר עם נשימתי האחרונה.
"Just breathe..." .



נכתב בהשראה של יצירה אחרת שלי
http://stage.co.il/Stories/340837

3/6/04