דטלף' קונסיליה / אחרי שנה |
דרך הבדולח.
אפוף לבך מסתורין
וחום שומר על פניך.
את אהבתנו
הקפנו במלאכים
ובנשיקות הדקנו.
בין התרגשות להתרגשות
נופץ בית הזכוכית.
מהשבבים התכתי שטן
שזרם בעורקיי זמן רב
וכשזוקק הפך למים
בהם טוהרתי
והפציעה הכרתי כטל.
אחר שנה התבהר
שאתה אתה בכלל אחר
עד שאין אתה אדם
חיה חיה חיה רעה סורי
מכל פנים, אין לך צורה,
לא מתקרבת לחיים.
לא תשיק עוד בחיי
בשום דרך, רק כרסיסי זכר
שבירים ונתיכים כאהבתנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|