"מה המצב?"
"אל תשאל אחי, איזה קטע."
"ספר אחי, ספר."
"הלכתי עם שרון וויקי לפיקניק בחיק הטבע. אל תשאל מה הלך שם."
"מה הלך שם?"
"אמרתי אל תשאל."
"אני שואל בכל זאת."
"תאמין לי, הייתה שם אורגיה."
"מה אורגיה!?"
"אורגיה, אני אומר לך!"
"מה שאני חושב?"
"מה שאתה שומע."
"וואי, אני לא מאמין לך."
"תאמין, בנצור, תאמין."
"מה אתה מדבר."
"מדבר, אחי, מדבר."
"נו אחי, ספר, ספר... תן לי בפרטים."
"אכלנו קצת, דיברנו קצת, שתינו קצת יין..."
"ו... מה עשיתם?"
"מה נראה לך?"
"מ'זתומרת מה נראה לי?"
"מה נראה לך שקרה..."
"לא יודע, אני יכול להעלות בראש שלי הרבה."
"מה?"
"אני חושב חילופי נוזלים, השפרצות ואנאלי בויקי, סוף-סוף."
"נראה לך!?"
"שאלת מה אני חושב."
"אתה חושב הרבה, אני רואה."
"חושב הרבה עם היד... אז היא הסכימה או מה?"
"לא, לא הסכימה."
"באסה. אבל לפחות היית עם שתיהן. שרון הזאת..."
"לא. דווקא לא."
"אז רק עם ויקי ו... שרון עם ויקי... בעצם, ויקי ושרון ואז אתה
עם ויקי? סחה."
"לא, לא אחי... אתה מדמיין."
"אז דחילאק, מה היה?"
"שיחקנו אמת או חובה..."
"ו..."
"ושרון אמרה לאמת, שהייתה רוצה לעשות את זה איתי."
"נו ו..."
"היית צריך לראות את הפרצוף של ויקי."
"מה חדש? כשאתה מסתכל על התמונות של המנהלת בספר מחזור היא
עושה פרצוף."
"די כבר... אחרי זה יצא עליי ואמרתי חובה."
"ושרון אמרה שחובה עליך לשכב איתה."
"אה, לאאא... להתנשק איתה בפה."
"אז הצתרפתתם? לשון והכל?"
"זה נגמר על הלחי."
"מה יש לחברה שלך!?"
"זה לא מה שאתה חושב. יצא לי הרפס על השפתיים."
"אז מה!? כמו שאני מכיר את שרון יש לה הרפס גם. על שתי זוגות
השפתיים... חה, חה!"
"די עם הלכלוכים אחי."
"טוב, בסדר. אז נישקת את שרון על הלחי."
"לא, היא נישקה אותי."
"מה יש לויקי שלך, לא יודעת מה זה משחק?"
"אמרתי לך, זה ההרפס. זאת לא ויקי".
"תגיד, אתה קורא לזה אורגיה? נראה לי שכבר שבוע לא קיבלת, אתה
מחפש לזיין משהו וחשבת שהמוח שלי פנוי."
"מה יש לך היום? מה זה הדיבור הנגוע הזה?"
"כי אתה מעצבן אותי עם הסיפורי זיונים-שלא-קרו שלך."
"חשבתי שתתלהב, כי אתה חם על שרון."
"מה יש לי להתלהב מזה ששרון רוצה לשכב איתך וסגרה על נשיקה על
הלחי בנוכחות החברה שלך."
"זהו, שאני וויקי רבנו..."
"וואי, מצטער לשמוע אחי."
"כן..."
"והכול בגלל שרון."
"לא... היא רצתה לנשק אותי והזכרתי לה, שיצא לי ההרפס."
"אז על זה רבים?"
"מה אני אעשה?"
"מחוקה החברה שלך."
"כן. לא, היא חושבת שהדבקתי אותה בהרפס."
"תשעים אחוז מהאוכלוסיה יש להם הרפס."
" אז היא חושבת, שהכנסתי אותה לסטטיסטיקה."
"קרוב לודאי שהיא צודקת."
"ידעתי, כולם נגדי."
"בקטנה אחי. יהיה בסדר."
"אם לא אכפת לך לעשות לי טובה... אל תגיד לאף אחד, את מה
שדיברנו."
"מילה לא תצא לי מהפה."
"תודה אחי."
"בקטנה."
"אז יאללה."
"ביי."
"ביי."

<טרררר.... טרררר...>

"הלו?"
"שרון? מה שלומך יקירתי..."
"בסדר, מה קורה?"
"אני מתקשר לאמת שמועה..."