חן מרשמלו / אינך עוד קרבן |
שמא בגלל זה פוסעים אחריי ומגוששים באפילה?
במרום שמיים אחזתי בתקוות שווא אינספור...
במנעמייך, בבתייך, במיטתך, שאינה שלי שבתי לנום.
ואף רקדתי על עלעלייך המקדקדים בעצבנות מזוהמת, מתועבת.
קור ילדותך הנאלמת שב להעציבך,
ואתה, הנך, בחלופת תפקידים בזו המערכה,
לא עוד קרבן, עתה התוקף.
זיכרון שחפץ להמחק מזכרונך אך ריח רחמנותם עוד דבק בך,
בבגדייך.
ואינו מותיר לנפשך להירפא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|