|
עוד מזמן כשהיינו ילדים
תלשנו עלי כותרת פרחים
בחיוכים גדולים אוהב, לא אוהב
תמיד היה המתח הזה בקצה היד
להיות נאהב למשוך עלה אהוב
גדלנו אנחנו אנשים חותרים לאהוב
להחזיק ידיים בכוח לחבק בחום
למצוא את האחד, אחת בעולם
לידו נניח ראש בלי לפחוד
תמיד יש חשש שיהיה אתנו לעד
אתה יודע כי ברגע שבחרת
לאהוב יש סיכוי לכאוב
ותמיד נשאלת השאלה
לתת את כולי לאחד
ועוד לילד בלי לפחוד
איזה כיף לאהוב בלי לפחוד
לאהוב בלי לחכות לתמורה מיידית
כי שם בעולם יש ביקום מקום
שמחליטים איך וכמה תקבל
אהבה בלי סוף וקץ
אם רק תאהב באמת
תקבל אהבת אמת
כי ככל שתיתן ברבבות תקבל
רק תלמד לקבל כמו שלמדת לתת
ואת הכוס מלאה תצליח לראות
באור ואהבה וכך תטעם מיין האהבה. |
|
|
לאחותי הקטנה
והבולמית קוראים
במה חדשה.
גם היא כל הזמן
מתרחבת.
זוזו לסטרי, בן
יחיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.