לא ידעתי על מה לכתוב
וזה פשוט התחיל ככה...

עצוב לי פה לבד וכואב לי שם בלב
אין לי אף אחד לא אף איש אוהב
הנשמה כה רחוקה הכל כן שוב גודל
רק אני נשאר לבד ואין לי איש אחר

מלאכית קצת משונה, מלאכית הנשמה
תנשמה שלי לקחה איתה ונעלמה
נעלמה לתוך השחור העמוק והמדכא
אותי פעם אהבת עכשיו אין לך מרפא

השארת אותי שבור, מנופץ לרסיסים
אהבתנו הגדולה עכשיו עם המתים
לעולם לא אדע עוד חום ואהבה
כי אותי את כבר עזבת ונשארתי בדממה

כואב לי לדבר המילים מדממות
הדם הוא רק תווים, תווים של מנגינות
מנגינות קצת משונות יוצאות לי מהלב
הלב לי שוב כואב כי אני אותה אוהב