ניקול עילם / עת שפירקתי |
עור מוכתם עופרת
למזכרת
אתה מלמד אותי לשכוח
הזמן
איחה את השתיקות
מחייכת
בנימוס מקובע
שמשתמע כמחווה
למרות היותו
כה שכיח.
דיו מכתים
צוואר ובטן
פיזור נפש אבסטרקטי
עט שפירקתי
בעודי מבטיחה
שלא אסגיר
את המילים
לידך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|