|
תראה איך מדברות עיניי
כשדמעות שימחה מהן זולגות.
תקשיב, איך מדברות שפתיי
כשבתשוקה אותך הן מנשקות.
תראה איך מדברות פניי
כשגעגוע מסתתר בין הקמטים.
תשמע צלילים באצבעותיי
שעל גופך למנגינה הופכים.
תראה איך מדברות שדיי
כשאליך בחוזקה הן נצמדות.
תשמע איך נענות ידיי
כשאותך ברוך הן מלטפות.
תראה איך מדברות רגליי
כשסביב גופך הן מתפתלות.
תשמע זרימת מעיניי,
באנחות הרעידות המתוקות.
תשמע נא מה לבי לוחש
באור בוהק בקשת הצבעים.
ואין כבר צורך לנחש,
כשאין יותר מילים... |
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.