נועה לידר / מעונן |
מעלים בי זכרונות שווא
צירצורים מפתיעים מפיחים בי
תקוות
הנעלמות כלא היו
ריחות חזקים מערפלים את חושי
גורמים לי לערגה איומה
מראות מוכרים מעלים בי חיוך
של אובדן הרגשה משונה
דרור חדש מפציע מעל
שדות אהובים
צללים מרגישים, מברכים אותי לשלום
ואני שחשבתי ששכחתי מזמן
מתמכרת לאדם מעונן.
עד מתי העבר יסתמן על פני
עוד הבוקר עולה במהירות
מי יבוא לפני
ויגרום לי לשאת
את ציוץ הציפורים מעליי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|