"מה המצב?" "אהה?" "שאלתי מה קורה?" "אהה,בסדר. יו הינה ירון,
אני רצה!" "בייייי"
הוא ישב ובהה בדמות הרצה לעבר ירון. אוי שירלי שירלי... אם רק
היית מתייחסת אליו...
והרי, הוא לא אסון טבע! שער שחור, עיניים חומות, קצת נמוך, אבל
לא נורא, ובעל שם מקסים - חנן.

ככה עובר כל יום בשגרתו של חנן. "ה10 דקות שמחכים בהם להסעה"
חשב בליבו "הן ה10 דקות החשובות ביותר בכל יום!" ואם לא הבנתם
למה, אז אני אסביר: חנן ושירלי נמצאים באותה התחנה, וחנן מאוד
אוהב להסתכל על שירלי. אבל לא סתם, אלא מתוך אהבה! רק מה שחבל
זה, ששירלי - לא. ואם זה לא מספיק, ירון (הבחור ששירלי אוהבת)
גם נמצא שם...

יום אחד הגיע לאוזניו השמועה שאולי ירון ושירלי יצאו (במקרה
לירון החברה הכי הכי של שירלי סיפרה לו) כשהגיע לביתו באותו
יום חולמני ומהורהר, מלא עצבנות ולחץ, התקשר מיד לחברו הטוב
נחמן.
וסיפר לו הכל."יש לך עוד זמן לחשוב?!" אמר נחמן בתוקפנות איומה
שחנן מעולם לא שמע.
"מה כבר יש לי לעשות? הזוג מאוהב!" "איזה מאוהב ואיזה נעליים?!
הרי כבר ידוע שבסופו של דבר הוא יגיד שהוא התערב עם מישהו" "או
סתם שיקר לה" השלים חנן את מה שהיה כבר ידוע מראש.
"טוב אז בוא אלי עכשיו!" נחמן חזר לצד השולט, זה שחנן לא הכיר.
"ומה נעשה?" "אתה? כלום! אני אעשה את כל העבודה!" הטלפון
נותק.

הוא הגיע לנחמן,שמייד החל בשינוי התדמית שלו.
הוא לקח 'ג'יל' ומכונת סיפור וקיצץ שערות חנן לתספורת מודרנית
הנקראת 'קוצים' ושם עליה ג'לי מוזר.
אחר-כך הביא לו ג'ינס אופנתי מ-  Lee Cooper וחולצת טישרט
צמודה שביכלל לא נראתה לו, נעליים שנפלו לו מהרגליים ולא
קושרים בהם את השרוכים, משקפי שמש שלא רואים דרכם כלום,ובושם
שהביא לו בחילה מהכמויות שנשפכו עליו... "אבל מי אני שאתלונן?!
העיקר שהכל יצליח עם שירלי!"
חשב חנן וידע כי זה נכון.
בהוראות ברורות נאמר לו "תזכור לקחת מסטיק בבוקר, ולפני שתעלה
לאוטובוס תירק אותו"

הבוקר הגיע וחנן יצא מלא חששות אך עם זאת אנרגיות טובות לתחנת
האוטובוס...
שירלי מיד שמה לב למראה החדש והמפתיע של חנן. "ואללה, יופי של
שינוי יש לנו פה..." אמרה וחייכה.
חנן קרץ לה חזרה. (דבר שנחמן אמר לו לעשות.)
זהו זה... האוטובוס הגיע, וכל שנותר זה לירוק את המסטיק, ואז-
הכל כבר לא בשליטתו...
שירלי עלתה ישר לפניו, והוא שמח. כך היא תשים לב שהוא יורק את
המסטיק.
אבל במקום שהמסטיק יעוף לרצפה הוא הגיע הישר אל שערה של
שירלי!
הצעקות והמהומה באו מספר שניות אחר- כך. "חנןןןןןן!!! אני
יהרוג אותך! תראה מה עשית לשער שלי!! אני פשוט לא מאמינה!!!"
"אל תבכי..." ניסה חנן לעודד... "זה היה בטעות... אני ממש
מצטער...
אא... אני לא יודע מה לומר..." "אם כך עדיף שתשתוק! ואל תתקרב
אלי יותר בחיים!"
והדבר הנורא ביותר שממנו חנן פחד יותר מכל הגיע...
ירון שמע מה קרה ובא לדבר עם חנן ברגע שירדו מהאוטובוס.

וכאן נגמר סיפורנו הקט... ירון הרביץ לחנן והוא נשלח לבי"ח
רמבם שעתיים אח"כ.
היום חנן נמצא על כיסא גלגלים. נכה עד כדי כך שאינו יכול
ללכת.
ירון התריץ את המריבה כאי הבנה ועונשו היה לנקות שבוע את בית-
הספר.
נחמן ביקר את חנן בנאמנות כל סוף שבוע עד שחזר מהאשפוז.
קחו לקח לחיים - מסטיקים זורקים לפח!