|
פנייך לא יוצאות לי מהראש
כמו זיכרון ישן
שכמעט נמחק
אך לא יוצא.
אני קוראת בשמך, קוראת לך
ולא יכולה להשתחרר
ראשי נטמן בחול
בן חיוכך למבטך.
הזיכרון של פנייך
חרוט בליבי
קול צחוקך
נשמע באוזניי.
-מוקדש לעליזה ז"ל- |
|
|
רבים שואלים
אותי: תגיד,
אבאש'ך ערומקו?
ואני אומר, שוב
ידידי אמנון
ז'קונט מדליף
סודות
לתשקורת?!
אפרוח ורוד,
בניגוד לשמועות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.