[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מור אלן
/
אטימות

פנים/ סלון/ יום  

על הספה יושבים משפחה... חמשת אחים וההורים... שלושה בנים ושתי
בנות. כולם יושבים על ספה אחת.
מ נכנסת. כל הבמה חשוכה ורק מ מוארת בזרקור אור.

מ:
למה אתם שותקים?
יש לכם משהו להגיד תצעקו!
תפסיקו למלמל!!! תפסיקו להסתיר!
למה אף אחד לא מסביר לי?
אתם יודעים שאני מבינה...

שקט, היא מתיישבת על כסא וממשיכה.
היא מתקפלת בתוכו

מ:
למה אתם לא מקשיבים?
יש לי משהו להגיד ואני מנסה לצעוק והקול הוא לא יוצא,
או שאולי אתם לא שומעים אבל הנה אני צועקת...

היא קמה וצועקת ונראה כאילו אף אחד לא שם לב הם ממשיכים לשבת
כמו בובות ולהסתכל על האוויר. היא מתיישבת על הבמה בוכה.

מ:
אני לא רוצה את החיים האלה! (ממלמלת)
הפכתי להיות אתם... כמה עצוב... אומרת דברים בסתר.
ואולי אתם לא רוצים לשמוע אותי.
אתם סותמים את האוזניים כי אתם יודעים שאני צודקת...
ונמאס לי!

היא נשכבת על הבמה ממשיכה לבכות.

מ:
אני רק רוצה שקט שלווה להניח על מישהו את הראש ולבכות.
למה אתם לא פה בשבילי?
אתם לא משפחה בשבילי, אתם זרים לי! אתם לא משפחה...

המשפחה עדיין מאחורה אף אחד לא זז למראה מ בוכה, הזרקור נכבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
שמיכת פוך: נוח
לך כי מישהו מת


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/7/04 22:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור אלן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה