|
אם השמיים הם הגבול ואני באדמה.
לעתים נוחתת, לפעמים עולה.
מחפשת לי שבילים בין תפילות לאלוהים.
בין אדם לאדמה.
תשובות שנמצאות אל מול עיניי לא נראות באור.
עוצמת את חושיי מדמיינת-
עולם נאור.
אם אתמול היה רע ומחר יהיה טוב.
והזמן הוא יחסי, פעם נצחי ומייד נגוז.
מבקשת להיות ובלכתי לא להישכח.
לא לשכוח לאהוב.
כי אין גבול לאהבה- ואני כבר לא ילדה.
לא אישה ולא עצמי.
לדעת
רק אז תבוא לה שלוותי. |
|
|
החיים הם כמו
דלי. יש להם
ידית, חור באמצע
- ולפעמים הם
עשויים
מפלסטיק.
אחד ברגע של
התגלות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.