עוצמת עיניי
ומדמיינת לעצמי,
גביע גלידת שוקולד
ענקי. זה נכון, יש לי
חולשה לגלידה, ולשוקולד
פי כמה. וכשמתוק
לי בפה, מתוק לי גם בנשמה.
אני שוקעת לאט בתענוג
הנפלא. והזמן כאילו
נעצר, אין משמעות
לשום דבר. יושבת
לי ומתמכרת
לתחושה.
הגלידה
הקרה
שבפה
לאט
נ
מ
ס
ה. אופס,
נפלה
לי טיפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.