בשנת 1994 נפל בלבנון שי וולשטיין.
השיר נכתב למיכל, שהיתה חברה שלו, בעקבות נישואיה לבחיר לבה.
סקיצה זו הוקלטה בספטמבר 2000 עם גיטרות של אבי סינגולדה.
היית אז ילדה ורצית לאהוב
היית אבודה הוא היה לך קרוב
חייל במדים שדיבר אהבה עצובה
היית בשבילו אז אחת יחידה
ומה בעתיד לא ידעת לא ידע
מליון שאלות ולבסוף הפרידה - אבודה
ואת זוכרת
כל מה שאמר
את לא שוכחת שום-דבר
כי הוא חייל שלא חזר
ואת זוכרת
את כל החלומות
בדמיונך תמונות תמונות
מה שיכול היה לקרות
הלך והשאיר לך אלפי שאלות
דברים שלעד לא תדעי לגלות
ואת בחייך והוא במותו צועדים
עוברות השנים הימים הלילות
והנה את כבר בשמלת הכלולות
אך משהו בך עוד שמור ומובטח בשבילו
ואת זוכרת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.