אורון בן ארי / התעוררות |
נעתקה נשמתי אל ארץ נעוריה
מביט בה בערגה אהבה שאבדה
להתאחד עמה שוב לטוהר הגוף
שדות החלומות שהיו מציאות
מחנה ליד עץ ואבק התמימות
חילופי העונות וצבעי הימים
כמיהה לעצבות של ימים אפורים
נותרה לי בדידות שאחקוק בה תקווה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|