על דפי שכחה,
כשרק דגל מרוט ולבן מתנוסס מעליך,
נזכרת שהכל היה חלום,
בעיקר המציאות.
עם חיבור המלים עד אלי עד,
צוללים במעמקים בהם אין אמונה,
כשאלוהים נותן בדיוק מה שהם תמיד מקבלים-
כלום,פשוט נופך עצום של שום כלום.
אינקוגניטו עצמי של אי-ודאות, כי האמונה טפלה היא,
והנפש תפלה, עד שהיא נבלעת בשלמותה.
"ויהי דבר ה' אלי לאמור: בן-אדם ארץ כי תחטא-לי למעל-מעל
ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה-לחם והשלחתי-בה רעב והכרתי ממנה
אדם ובהמה".
עם חיבור המלים לשוני בערה בתיעוב, עיני לציון צופיה אך
התעוורו הן מן הבערה.
ארץ טרור ודבש, ארץ חלב ודם.
תהה נשמתנו צרורה בצרור החיים.
בצרור של כסף אין חיים, בבכי אמהות אין חיים, לפעוט יתום אין
תקווה.
האם לנו ישנה ? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.